עלה לארץ בשנת 1941.
נשא לאשה את עליזה בת מאיר בן-ארויה. עורך מדורים ופובליציסט בעתון "דבר" משנת 1944.
בעל המדור "מהעולם הסובייטי".
חבר מערכת "דבר.
פירסם ספר: "לאומיות ולאומים במשטר הסובייטי" (הוצאת טברסקי, 1953).
בנו: נסים.
אריה חרל"פ
נולד ברחובות, ט' באב תרנ"ג (1893).
לאביו אפרים צבי חרל"פ (ממייסדי רחובות ב1891. היה ממארגני הפועלים היהודים באגודה ראשונה של פועלים עברים בא"י. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 96) ולאמו יהודית בת אברהם שפינר, מקמניץ פודולסק.
קיבל חינוך עברי-לאומי.
היה פעיל ביסוד המכבי במושבה.
השתתף בשמירת המושבה בהתנפלות השכנים הערבים.
עסק במכונאות.
היה לו פרדס ומכר אותו בשנת 1964.
בשנת 1914 התגייס לצבא הבריטי ושוחרר בגמר המלחמה, וחזר לארץ.
בשנת 1918 השתתף עם בני המשפחה ופתחו במושבה בית מסחר לחומרי בנין וכלי עבודה.
בשנת 1919 נשא לאשה את נחמה בת צבי רוט שטיין. חבר אירגון ותיקי ההגנה.
אח בלשכת הבונים החפשים ברחובות.
אינו משתייך לשום מפלגה.
צאצאיו: יאיר; עודד; דליה, אשת אדם מישורי. לו 5 נכדים: אירית, בועז, גיל, שרון, אייל.
אלכסנדר זיסקינד
נולד בבריינסק (פולין), כ"ט כסלו תרמ"א (סוף 1880).
לאביו פנחס זיסקינד ולאמו חיה מייטע. קיבל חינוך מסורתי בישיבות הגדולות בביאליסטוק.
בשנת 1901 והוא כבן 20 עלה לארץ.
המשיך ללמוד בישיבה ומשנת 1906 בישיבת "תורת חיים" בירושלים.
נשא לאשה את פריידה בת ר' יהושע (יעלין) העלפמאן (בת אחיו של ר' אריה ליב יעלין, מחבר "יפה עיניים" על התלמוד. נפטרה בירושלים, י"ב חשון תשכ"ב (22.10.1961).
כתב מאמרים בעתון "החרות" בירושלים, על המצב הפוליטי במצרים.
היה מהחלוצים הראשונים שהוציאו את קבלנותהבניה ממסגרתה הצרה הישנה דאז, שהצטמצמה בזמנו (על פי רוב ע"י בעלי מקצוע ערבים) רק בבניית בתים בקבלנות בשביל מזמינים. הוציא לפועל מפעלי