היה חבר הוועד הארצי של ההסתדרות הציונית ברומניה.
היה פעיל וחבר בוועד לעזרת החלוצים להכשרה.
בשנת תרפ"ג (1923) עבר לגלץ (עיר שבה גרים 28 אלף יהודים) והיה בין מייסדי "הפועל המזרחי". נבחר לציר לוועידה הראשונה של הפועל המזרחי בצ'רנוביץ (רומניה). בין מקבלי הצירים היו: ה"ה בויאר, זינגר, שפירא ועוד.
בשנת תרפ"ה (1925) היה ציר לוועידה של המזרחי יחד עם הרב מאיר ברלין (בר-אילן) ז"ל.
בשנת תרצ"ג (1933) נבחר כציר לקונגרס הציוני ברשימה עם המנוח דוקוטינסקי.
בשנת תרצ"ה (1935) נשא לאשה את יטי בת יש ראל סימינוביץ. עזר לעולים בלתי ליגאליים רבים לעלות לארץ באניות שעסק בהם בהעברת סחורות.
בשנת 1938 עסק במסחר כעצמאי בתבואה והיה שותף לבית חרושת למתכת ואלומיניום בשם "הכוכב" בעיר גאלץ.
עד 1935 היה פקיד עם יפוי כוח אצל האחים לוינסון - יצואן אקספורט לתבואה לחו"ל. ביקר באיטליה מטעם ההסתדרות הציונית בגאלץ.
היה ממייסדי בנק קרדיט.
בשנים ת"ש (1940) תש"ה (1945) היה חבר פעיל במחתרת שפעלה למען עליה בלתי ליגאלית ועוד. נאסר כמה פעמים ונחקר ע"י המשטרה החשאית. היה רשום אצלם כיו"ר של "הפועל המזרחי", עסקן קק"ל, קרן היסוד וכו'.
בשנים תש"ה-תש"ו (1945-46) היה סגן יו"ר ועד הקהילה בגאלץ. היה פעיל במחלקת הסעד ועוד.
היה בין חברי הוועדה שנבחרה לקבלת פני אורחים: נחום סוקולוב, זאב ז'בוטינסקי, ולכל המנהיגים והשליחים שביקרו בגאלץ.
קיבל ממרכז ההגנה ע"י משרד הבטחון בישראל את אות ההגנה עבור פעולתו במחתרת בחו"ל.
ב-ט' תמוז תש"י (24.6.1950) עלה עם בני משפחתו לארץ והתיישב בכפר-סבא.
בתשי"ג (1953) נתקבל במשרד הדתות כמבקר, אירגן ועדות רבות דתיות במעברות, מחסני תשמישי קדושה וספרי תורה.
בשנת תשי"ג (1953) נבחר לחבר המועצה הדתית עד שנת תשכ"ב (1962).
היה בכפר סבא מהמייסדים של "קופת מלווה" של הפועל המזרחי.
בשנת תשכ"ב (1962) התיישב ברמת-גן.
נבחר לחבר המועצה של סניף הפועל המזרחי ממפלגה דתית, נבחר כיו"ר הסניף ברמת שקמה רמת-גן.
חבר ועד הבניין של בית הכנסת "שבת אחים".
בארץ עסק כמנהל חשבונות, אפסנאות ומשק.
כיום בגמלאות.
צאצאיו: סימה רייזיל אשת חיים מרקוביץ; חיים (רס"ר בחיל האוויר בצה"ל, נשוי לברכה (מורה) בת דוד ליכטיגשטיין (מהעלייה השניה).
חנניה גיבשטיין
נולד בראשון-לציון, ג' אלול תרצ"ג (25.9.33).
לאביו הרב יהושע גיבשטיין ולאמו יוכבד בת אברהם אליעזר פובמברובסקי. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד-תורה בראשון-לציון (1939-47); הגמנסיה הריאלית (1947-51); הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (1954-58).
בשנת 1955 נשא לאשה את בלהה בת אריה רוזין. היה חבר בית"ר ואצ"ל (האירגון הצבאי הלאומי).
הקים והפעיל את ועדת ההתנגדות למפעל הביוב של האירגונים הציבוריים האל-מפלגתיים בראשוןלציון.
כתב מאמרים ביומן הכלכלי "שער" וב"רבעון לבנקאות".
חבר "הלשכה הצעירה בראשון-לציון".
בשנים האחרונות - ראש עירית ראשון-לציון.
צאצאיו : עירית-רחל; יהושע; לימור.
השופט ישראל דב זהר (זובל)
נולד בזולקיב (בפולין)., בי"ט שבט תרס"ט (10.1.1909).
לאביו אלכסנדר בן שמואל זובל ולאמו צפורה בת שמואל יצחק בנדל. קיבל חינוך מסורתי וכללי. למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת לבוב בפולין וקיבל בשנת 1932 תואר עורך-דין.
ב-25.2.1934 עלה לארץ.
בשנים 1934-44 שירת במשטרת המנדט הבריטי (פלשטיין) וסיים בדרגת קורפורל.