קותיה (בריבוי חברים, בטיולים, בגילוי מערות, אשר זיכו אותו אח"כ בספרי פרס בהקדשה והערכה).
רוב השבתות והחגים קודש היו להכרת הארץ. עשרות בשנים עסק בהדרכת-טיולים (ביניהם גם נועזים) עם חברת הנוער מ"בן-שמן", תלמידי "מקוה ישראל" וחברות נוער אחרות ומבוגרים.
מפעם לפעם ערכו טיולים ממושכים גם לארצות השכנות: לבנון, סוריה, הר הצופים, עבר הירדן וגם למצרים מספר פעמים ולמספר שבועות.
עברו ברגל ורכב את פסגות הלבנון והחרמון. בטיולים הרבים האלה עלה בידו לאסוף כלים קדומים שונים ואת היפים והנדירים שבהם מסר למוזיאונים בעמק-חפר, בן-שמן ועוד.
ועד היום נמנה בין "נאמני העתיקות" באגף-העתיקות והמוזיאונים השייך למשרד החינוך והתרבות.
היה חבר בוועד הארצי של בוגרי בית-הספר "מקוה ישראל".
היה חבר בוועד הארצי של המורים לחקלאות.
כשסיים את "מקוה ישראל" הצטרף לקבוצת "עולי פרוסקורוב" (גידול טבק בגליל)" עבר ל"קבוצת חולדה", היה חבר בקבוצת "הצפון", שהצטרפה לרמת-יוחנן. מטעם הקבוצה הדריך בחקלאות את חסידי-יבלונה באמצעות "שייך אבריק". אח"כ מורה בכפר ילדים שע"י עפולה (שנתיים). משם עבר לכפרהנוער בבן-שמן בו שהה 20 שנה.
חבר מפלגת העבודה, חבר ההסתדרות מאז היווסדה (פנקס חבר מספר 343).
לאחרונה עבד כמורה לחקלאות בבתי ספר עממיים בנתניה - בתיכון ובסמינר נתניה.
בשנת 1945 נשא לאשה את רבקה בת צירל ומנחם אורבוך. כתב מאמרים ב"הד-החינוך", ב"שדה לנוער" וב"המשק החקלאי".
פירסם חוברות לימוד בחקלאות, גידול דבורים, צמחייתנו, סידור גנים ועוד.
בימי המאורעות, לפי קריאות המוסדות הלאומיים התגייס בתור שוטר נוסף בכפר הנוער בבן שמן ובהגנה.
במשך כל השנים חבר באגודת משתלות-נוי ויער. באגודת גנני-נוי ובאגודת מגדלי-דבורים.
כיום - בפנסיה.
בתו: נחמה אשת מיכאל גולדמן.
ברוך טוריס
נולד בסלוניקי (יוון) בשנת תרמ"ח (1888).
לאביו אליהו טוריס ולאמו שרה בת משה טוריס. קיבל חינוך מסורתי בחדר וקיבל שעורים פרטיים בהשכלה כללית ובמסחר.
עבד בצרכניה יהודית של עובדי הטבק, והתעתד לעסוק במסחר.
ב-1912 נשא לאשה את קלרה בת יצחק ואסתר אל מוזלינוס (נפטרה ביום י"ט אב תש"ב - 2.8.1942) ובשנת 1944 בזיווג שני נשא לאשה את אסתר בת משה עמון. בשנת 1924 עלה לארץ.
עבד בסלילת כבישים בתל-אביב וכן עבד כפועל בניין כל ימיו.
היה ענו וצנוע בהליכותיו. מעורה בחיי עדתו ונאמן לה.
עבודת הכפיים היתה לו דרך-חיים, אותה ביקש להנחיל לבניו ולנכדיו.
נפטר בתל-אביב, י"ט ניסן תשכ"ח (17.4.1968) והובא לקבורה בבית העלמין האזרחי בחולון.
צאצאיו : (מאשתו הראשונה): דוד, אהרן, משה, יצחק.
ישראל רובינשטיין
נולד בסטנוב בקמיניץ פודולסק בשנת תר"ך (1860).
לאביו אבא רובינשטיין (ממשפחת בנקאים. דודתו מירל רובינשטיין היתה ידועה בתור בנקאית בכל קמיניץ פודולסק), אמו השתייכה למשפחת שאול ואהל, שמלך יום אחד בפולין.
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בשנת תרמ"ב (1882) עלה יחד עם אביו ואחיו ל