בשנת תש"ז (1947) הוציא לאור ספר בשם "הבה נעלה !" "מחזיה שירית בשש תמונות" - המוסיקה מאת יוסף רומשינסקי (קומפוזיטור ידוע בתיאטרון האידי באמריקה, זקן המלחינים בארצות הברית). הספר נדפס בניו-יורק ב-1000 טפסים. שער הספר. כל האותיות, גם תווי-הזמרה נכתבו בידי המחבר ונדפסו על ידי לוחות פתוחי-צלום. הציורים והקישוטים נעשו בידי הציר נטע קוזלובסקי . ציור ה"הורה", לפני "שירת החלוצות", מעשה ידי הציר הידוע שאול רס קין.
פרופ' חיים טשרנוביץ (רב צעיר) במכתב פרטי למחבר : "בספרך הנעלה "הבה נעלה" יש באמת עליית נשמה מצד היופי וההידור... יישר כוחך שהבאת ברכה זו לספרותנו" וכן הוסיפו מבקרים שונים דברי שבח לספר זה.
בהתקרבו לגיל שבעים וחמש כינס לילקוט אחד בשם "לא בהידות" את כל שיריו המפוזרים שחוברו משנת תר"ע (1910) עד השנה הנוכחית - תשכ"ה (1965). כחובב פולקלור סיפח אל סוף הילקוט שישה שירי-עם יהודיים שבנעוריו שמע אותם מושרים בתפוצות הגולה וכמעט שנשכחו. הביא תרגומים שנעשו על ידו משירי משוררים באידיש וסינית.
בשנת תרע"ז (1917) חיבר שיר "הרהורים", שאותיותיו חרוטות בעלה שושנה לבנה על רקע של שושנה אדומה.
ספר זה, "לא בחידות" נדפס במפעלי דפוס פלאי -פי-אי-סי בע"מ, גבעתיים בשנת תשכ"ה (1965). גם בספר זה כקודם נכתבו האותיות וצויירו בידי המחבר.
דוד זכאי ב"דבר" כותב: "הכלי מפואר, מצויין בייחודו. על הכל טבוע חותמו של אמן המקפיד על כל חג וחג שיהיה נאה. השירה בנאמנות שבשורותיה - שירה, מיניאטורית לקוחת לב כעיטורים שמסביבה.
זכה לביקורת רצויה בארצות הברית ובארץ מסופרים, עתונאים ומבקרי ספרים.
בשנת תשי"ח (1958) עלה לארץ לישיבת קבע.
בקרבת פרדסו בנען במושב "גני הדר" בנה לו דירה נאה. עוסק בחקלאות במשק הזעיר שלו שמסביב לבית.
בנו: לעדן יעקבי בארצות הברית.
שמעון זוסמן
נולד בנוביבוריסוב, פלך מינסק (רוסיה), בשנת תרנ"א (1891).
לאביו אליהו זוסמן ולאמו דבורה .
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בבי"ס מקצועי טכני וחקלאי ברוסיה.
עבד בצעירותו כפועל מתכת והתמחה במקצוע זה.
עלה לארץ בשנת 1907 בגיל 16.
בתחילה עבד כשוליה ועוזר לפועלי מתכת.
בשנים 1908-10 עבד בבית החרושת "עתיד'' בחיפה.
בשנת 1910 חזר לרוסיה על מנת להתייצב לצבא, כדי למנוע את הענשת אביו על עריקתו.
תוך השירות הצבאי ערק וברח מרוסיה וחזר לארץ.
עם שובו עבד במקומות שונים כמסגר מומחה ובשנת 1914 החל לעבוד ברכבת. במסגרת עבודתו זו עבד אצל הצבא התורכי בתחנת הרכבת בבאר-שבע, ברכת החיג'אזית, ותחנת הרכבת בירושלים.
בשנת תרע"ז 1917 נשא לאשה את רחל בת דב אורשנסקי (עלתה לארץ בשנת 1913. זמן קצר עבדה בבית חולים בחיפה. משם עברה לישובים החדשים שקמו אז בגליל. שהתה תקופות קצרות בדגניה, ביתגן, מנהמיה, יבנאל, תל-חי ועוד. לבסוף עברה לירושלים והמשיכה לעבוד במקצועה כאחות רחמניה. עבדה בבתי החולים: "למען ציון; "ד"ר א. טיכו" (לעיניים); ו"ד"ר משה וואלאך" בירושלים. היתה בין האחיות המעטות אשר היו בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה, שטיפלה בחולי הרעב וטיפוס הבהרות).
נפטרה בחולון, ביום א' ניסן תש"ז (23.3.1966).
בשנת 1918 התגייס שמעון, לפי צו המוסדות הלאימיים לגדוד העברי הא"י בצבא הבריטי, 40 רויאל פיזיליערס ושוחרר בסוף 1919 כשהגדוד התפזר.
לאחר השחרור עבד זמן מה במקומות שונים בארץ, ובנובמבר 1920 חזר לעבוד ברכבת, והתמיד במקום עבודתו עד צאתו לגמלאות בדצמבר 1945.
בשנים האחרונות לעבודתו ברכבת היה מנהל בתי המלאכה הגדולים בלוד אשר סיפקו את הקטרים לכל התנועה במרכז הארץ ובדרומה, וכן לקשר עם מצרים. עבור הצטיינותו בעבודה זו כמנהל בת- המלאכה של הרכבות, הוענק לו בשנת 1945 מדליית הקיסרות הבריטית B.E.M..
בתו : דלה אשת יאיר לוי .