קיבל חינוך מסורתי. הצטיין בידיעותיו בתלמוד ופוסקים.
נשא לאשה את שמחה בת אחיו הרב רפאל אהרן בן-שמעון ואסתר בן-שמעון , נפטרה במצרים (ראה את הערך שלו בכרך זה).
תירגם את כל השו"ע - ארבעה ספרים: "אגרת חיים"; "אבן העזר"; "חושן משפט" ו"יורה דעה" לערבית.
היה ראש בית הדין ויד ימינו, מזכירו ומנהל ענייני העדה במצרים ביחד עם אחיו - חותנו הרב הראשי רפאל אהרן בן-שמעון הרב הראשי במצרים.
כשנפטר אחיו נתמנה הוא למלא מקומו וכיהן שנים אחדות אחריו.
ממשלת מצרים הכירה אז בדיני היהודים ואישרה את פסקי הדין של הרבנות במצרים.
הוא היה משפטן, ובשטח המשפט התפרסם בבקיאותו בחכמת המשפט. חיבר ספרים חשובים, כמו: "שערי משפט" (ג"ח בערבית: "כתאב אל אחכאם אל שהעירה פלאהוואל אל שרציה ללא ישראליין"). מטרתו בספרו זה היתה להוכיח לכל בתי המשפט המצריים כי כל הדינים והמשפטים הנערכים ע"י בתי-הדין היהודים ומשרדי הרבנות במדינת מצרים, יסודם בתורת משה, שהיא תורת אמת וצדק; "שם חדש" (אוסף של שמות אנשים ונשים הנמצאים בספרים המתחדשים לפי רוח הזמן. קהיר תרע"ו 1916); "אגרת שבוקים (לאספת דיני הגט. קהיר תר"פ).
תירגם לערבית את ארבעת ספרי השלחנות: "אורח חיים"; "אבן העזר"; "חושן משפט" ; "יורה דעה" בסעיפיה לפי חוקי הממשלה המצרית, וזו אישרה אותם ונתנה בהם תוקף של חוקי הממשלה וכך כל פסקי הדין של הרבנות קיבלו תוקף בחוק הממשלתי.
נפטר בקהיר (מצרים), י' ניסן תרפ"ה (4.4.1925) צאצאיו: יוסף, סליים, גראציה אשת דוד נחמד .
זכריה כתר
נולד בדהרה (תימן) בשנת תרפ"ב (1922).
לאביו שלמה כתר ולאמו חנה בת יחיא מורי מיננה .
קיבל חינוך מסורתי ועממי.
בשנת תרצ"ה (1935) עזב את הוריו בתימן והחליט להגיע בכוחות עצמו (והוא אז בן 13) ובכל מחיר לארץ הקודש. הגיע לנמל עדן בהליכה ברגל במשך שבוע ימים.
שהה בעדן כמה חודשים בחוסר כל. לאחר כמה התלבטויות איך להמשיך בדרך, נודע לו שראש הקהילה היהודית של אסמרה (אריטריה) שהוא ממוצא עדני, מבקר לעיתים קרובות בעדן לצורר מסחר והן לנופש. החליט לנסות להגיע אליו. לאחר ששיכנע את ראש הקהילה היהודית הסכים האחרון לקחת אותו לאסמרה, ותמורת זאת, עבד אצלו כמה שנים בחינם, קיבל רק אוכל. לאחר זמן החליט להמשיך בדרך. נסע מאסמרה לבר-סודן, ולמצרים. ממצרים הגיע ברגל עם מלווים לא"י בשנת 1938.
בארץ עבד בכל מיני עבודות: כפועל בפרדסים בשרון, בבניינים בתל-אביב, בבתי-חרושת וכו'. וכן עסק בלימוד ילדים שירי תימן.
בשנת 1945 יסד את אגודת עולי תימן ונבחר ליו"ר שלה. עזר להרבה עולים.
באותה שנה נשא לאשה את מרגלית בת יחיא אבישי. על-ידי מרכז התאחדות התימנים בא"י הוטל עליו תפקיד להיות נציג ושליח לחו"ל מטעם הסוכנות היהודית והג'וינט האמריקאי בימי עליית יהודי תימן לישראל שנקרא בשם "מרבד הקסמים".
בטיסה אחת מעדן לישראל זכה לברכה מאת הח' יצחק בן-צבי ז"ל, שהיה אח"כ נשיאה השני של מדינת ישראל.
בשנת 1950 הוטל עליו ע"י הסוכנות היהודית תפקיד להיות מדריך עולים מתימן בפרוזדור ירושלים בכפר אשתאול. הדבר לא היה קל, היו בעיות רבות.