מים לקבלן בניינים מצליח. קדמו לכך עבודה חלוצית ויזע רב כפועל בניין, פועל בעבודות צבעות וכפועל במפעל הבירה "כביר" בבת-ים. לאחר זמן קיבל את הסוכנות של "כרמל מזרחי" ובירה "כביר", אולם מאס גם בכך.
החל להתמסר לענף הבניין, ובשנת 1950 בנה לראשונה בבת-ים בניין לשכירות. ברבות הימים הצליח להקים בבת-ים ובתל-אביב עשרות מבני מגורים למכירה, העשויים בתיכנון מודרני, עם בניה מעולה וביצוע מושלם.
אביו עבר מבת-ים לבני-ברק.
משה היה היוזם של הקמת המלון "גלי זוהר" בעין בוקק ליד ים המלח. היות וסבל מהריאומאטיזם, ואחרי שהתרחץ פעמים מספר בחמי זוהר שבים המלח - והריאומטיזם נגוז, קיבל את הצעת זאב אדלר (בעל מלון בטבריה), שעובד על תוכנית להקים מלון פאר ונוחיות בן 5 קומות בחוף ים המלח, למשיכת תיירים מתרפאים מישראל ומכל ארצות-תבל, אף לא ידע כיצד לעכל את העניין לביצוע המשימה.
לפי הצעתו לאדלר הם, ההורים, מוסרים את הביצוע וניהול ענייני המלון לבניהם: ליוסי אדלר וגדעון בן-צבי. הקימו חברה בשם "שקמה" (למפעלי תיירות ומלונאות).
בד בבד הקים עם בנו גדעון את חברת מ.ש.ג.ב. (ב., בן-ציון - מפעלי בנין ופיתוח), ואילו הבן גדעון הקים את המלון תוך 12 חודשים בלבד.
הבן גדעון הלך בדרכי אביו ונעשה בונה וקבלן מצליח. (הוא בוגר הפקולטה האוניברסיטאית לחקלאות ברחובות, עבד בים המלח כלבורנט מפעלי ים המלח והשתלם גם בארה"ב בהגנת הצומח).
כל השנים משה חבר ההגנה.
חבר בהנהלת "מגן דוד אדום" בבת-ים, וסגן ארצי וגזבר הסניף בבת-ים.
צאצאיו: גדעון; טובה אשת חנניה גלנץ בחיפה ; מרים אשת שמואל רוזנברג (מקופל-טורס).
משה מיכל מירוני (מירנסקי)
נולד בנובורודוק (פלך מינסק, רוסיה).
לאביו פייבל מירנסקי (בשנת תר"ן - 1890 עלה לארץ והוא בן 22. עבד כפועל בחקלאות ברחובות, ואחר-כך היה עם כמה איכרים ממניחי היסוד לתחבורה ע"י דילויג'נס, מרחובות, נס-ציונה וראשוןלציון ליפו. הדיליג'נס שימש אמצעי תחבורה לנוסעים, ומלא כל השליחויות של בני המושבות, הוועד והנהלת היקבים בראשון-לציון. גם העברת הכספים במזומנים, שסכומיהם הגיעו לעתים עד כדי אלף נפוליונים, זהב ממש, ומעלה היו נמסרות לו. השיטה הבנקאית עוד טרם נהוגה היתה בארץ אז, והוא מילא את כל השליחויות על הצד היותר טוב ובדיוק קפדני. היה טיפוס של הרפתקן מוזר ומיוחד במינו.
אהוב על כל בני מושבתו ועל האורחים. למד את השפה הערבית וקשר קשרים עם ערביי הסביבה ובעיקר עם ראשי שודדי הדרכים, וכך הצליח לעבור בדרכים בלי לסכן את עצמו. פרטים נוספים עליו קרא בערך שלו בכרך חמישי, עמוד 2148) ולאמו רבקה בת יצחק ליב טפרובסקי) .
היה בין התלמידים הלוחמים נגד לימוד השפה הגרמנית בבתי-הספר של חברת "עזרה".
קיבל חינוך מסורתי וכללי. קיבל תואר של מורה.
ביחד עם חבריו המורים י. חקלאי ונפחא יסדו את בית הספר "גאולה" והוא ניהל אותו.
נפטר בתל-אביב והובא לקבורה בראשון-לציון, בכ"ב ניסן תש"ח (1.5.1948).
בתו: יהודית אשת הרברט פרויליך (באלטימור, ארצות-הברית).
מכס (מרדכי אליהו) ולדמן
נולד בעיר לודז' בפולין בשנת תרנ"ד (1894).
לאביו חיים אריה (בן ר' הירש שוחט מאוזורקוב ) ולאמו גיסל בת הדיין ר' אברהם יצחק חיימוביץ מ לוטומירסק (למשפחה מוסיקלית שהוציאה כמה אישימוסיקה נודעים בעולם. האחות הבכירה מאניה חברה ב"הזמיר" בלודז', הדודן הרמן שיראדסקי - שחקן נודע וזמר טנור לירי בבימה היהודית בלודז' ובווארשה ואחר-כך מנהל התיאטרון "סקאלה" בלודז'. מכס עצמו היה אז חבר במכון המוסיקלי "הארפע" והשתתף בנשפי-זמרה כזמר-סולו; בת אחותו לוציה קורטז (מבית-ולדמן למדה זמרה בשווייצריה ובמילאנו (איטליה) והשתלטה כזמרת סופראנו ובתור כזו הופיעה באופרות אשר בווינה, ברלין ובאחרונה בפאריס; האח הבכור מוריץ ולדמן היה חבר מועצת העיריה בלודז', ובתו סטיפה ולדמן היתה ידועה כפסנתרנית שהופיעה בקונצרטים בפילהרמוניה הוורשאית וגם בראדיו שם.