עבר שנים רבות כרופא בבית החולים בעיריית בואנוס-איירס, ויצא לגימלאות בשנת 1954.
בשנת 1964 עלה לארץ.
רופא במרפאה המרכזית בפתח-תקוה, בתור רופא תעשייה.
אח בלשכת בני ברית "תקוה" ובאירגון דרום אמריקה בתל-אביב.
כתב מאמרים רבים על רפואה ועל כושר עבודתם.
בתו: גלוריה (מורה לדיבור בקופת חולים) אשת ד"ר צבי ברץ (רופא, מומחה לאוזניים בבילינסון). ילדיהם: ד"ר ריקארדו (שאול) (רופא) בירושלים; יעל (סוציולוגיה, מורה בצרפת); משה; רות. הנכד ד"ר ריקארדו הנ"ל נשוי למדינה וייס. בנם (נינו של פייבל הנ"ל נתן ישראל.
מאיר די-אבילא
נולד בירושלים בשנת תרל"ח (1878).
לאביו מסעוד (בן סעדה ומשה די-אבילה. מזר"ק הרה"ג רבי אליעזר די-אבילא , המפורסם בערי מרוקו, שעשה נסים ונפלאות שם ואנשי צפון אפריקה מזכירים את שמו בחרדת קודש) ולאמו רבקה (ראה בכרך זה, עמוד 5735), בת הרב דוד בן-שמעון, המכונה "צוף דבש", שבנה ביתו ולידו בית כנסת ומקוה טהרה על מגרשו ברחוב ממילה בירושלים, הבית הראשון מחוץ לחומת העיר העתיקה, בשכונה הראשונה שנבנתה בכספי השופט היהודי יהודה טורא מניו-פורט, במדינת ראוד איילאנד, בתרומתו בסך 60 אלף לירות סטרלינג שמסר לסיר משה מונטי פיורי (ראה כרך י"ח, בעמוד 5330) ובשנת תר"כ (1860) נגמרו הבניינים מול "הר ציון" ולשכונה קראו "משכנות שאננים" (בתי-יהודה טורא).
סבו הרב דוד בן-שמעון הנ"ל עלה לארץ בשנת תרי"ד (1854) בראש קבוצת רבנים מארצות המערב (מרוקו) והתיישבו בירושלים. בשנת תרכ"ח (1868) יסד הרב דוד את השכונה השנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה בשם "מחנה ישראל" לעדת המערבים (המרוקנים) (ראה את הערך של הרב דוד בן שמעון בכרך זה, בעמוד 5611).
מאיר קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה בעיר העתיקה ועבר ללמוד בבית ספר "דורש ציון". אח"כ למד בבית הספר כי"ח (ה"אליאנס").
כמה שנים עבד בדפוס העתון "החבצלת" שנוסד בכ' אלול תר"ל (1870) על-ידי ישראל ב"ק, מיכל הכהן וישראל דב פרומקין. נשא לאשה את אסתר לבית מרקדיס מיוון.
נסע למצרים והתאכסן אצל דודו הרב רפאל אהרן בן-שמעון (ראה בכרך זה, בעמוד 5616) והמציא לו משרת מורה לעברית בבית-ספר במשך 40 שנה. וגם משרת חזן בבית כנסת.
הרביץ תורה במצרים.
אחרי שאשתו נפטרה, חזר לארץ ישראל עם ילדיו.
נפטר בתל-אביב, כ"ב תשרי תשי"ח (17.10.1957) והובא לקבורה בבית העלמין בקרית שאול.
צאצאיו: סוזי אשת פבדו ); ז'אן; פורטונה ; אשר מסעוד (פליקס).
דב קלימקר
נולד בקישינוב (בסרביה), בשנת תרכ"ה (15.12.1865).
לאביו: שמואל זאב קלימקר (סוחר).
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבה, בי"ס למסחר באודיסה, בי"ס לחימיה, באוניברסיטת סורבון בפריס.
מוסמך למדעים.
נשא לאשה את פנינה בת יוסף רוזן (נפטרה בת"א).
בשנים 1885-86 היה בין פעילי "חובבי ציון", חבר אגודת "בני-ציון" ומזכיר אגודת יישוב א"י בפריס. בשנת 1901 היה מנהל בית-חרושת חימי.
בשנים 1897-1903 יו"ר אגודות ציוניות שונות ומועצת אגודת עוזרי המסחר בקישינוב.