תשובה על מצבו, בצירוף 1000 רובל. בינתיים פנה להנהלת המאפייה שיתנו לו חופשה לחודש להיפגש עם המשפחה. הם לא הסכימו, אבל המנהל העמיד לו תנאי, שאם יביא לו כמתנה חליפה יסכים. החופשה ניתנה לו. ואף את הניירות הדרושות לנסיעה סידר לו המנהל. הצליח להגיע למקום. שם נודע לו שאשתו נמצאת בעבודה. בנו הכיר אותו תיכף. השכנים פנו טלפונית אל מקום העבודה וביקשו מההנהלה שישחררו אותה, היות ובעלה הגיע. כשנפגשו התעלפה מרוב התרגשות. ממנה שמע ששניים מילדיהם (בן ובת) נפטרו מהסבל עקב הרעב והקור. היא סיפרה לו, שמרוב רעב היו גונבים בשר פרה מתה.
פנה למפעל שאשתו עבדה בו שיקבלו אותו לעבודה - והסכימו. בינתיים נולד להם בן. בסוף שנת 1944 נודע לו שעיר מולדתו שוחררה מהגרמנים. באמצע שנת 1945 קיבל את הניירות הדרושות לנסיעה. קיבל חופשה וכשהגיע לעירו מצא שם את משפחת אשתו.
כאשר חזר קנה את המתנות שהבטיח לאלה שעזרו לו להשיג את הרשיונות לנסיעה.
העביר את בני משפחתו לעירו, כסף לא חסר להם. נוכח שלא יוכל להסתדר ונסע לצרנוביץ. שם קיבל רשיון להקים מאפיה. בעזרת אשתו הקים מאפיה והתחיל לעבוד בהצלחה, והרוויח הון תועפות.
אחרי שנה ראה שהמצב עם האוייב משתנה לרעה. בלי שוחד אי-אפשר היה אז לזוז. שיחד את קצין העיר בסכום של 400,000 רובל והוא סידר לו ניירות כאילו הוא אזרח רומני. נסע לעיר אש. לאחר שנה ראה שהמצב הוא כמו ברוסיה והחליט לנסוע עם בני משפחתו לארץ ישראל.
הצליחו לעבור את הגבול להונגריה לצברכון ומשם ברכבת עד בודאפסט. שם נתקבלו ע"י נציגי ה"ג'וינט" אשר עזרו לפליטים יהודים, ונשארו שם כחודש ימים. משם העבירו אותם לאוסטריה, נתפסו על-ידי שומרי הגבול האוסטרי והחרימו את רכושם וכספם ונאסרו ללילה אחד. פקידי ה"ג'וינט" מווינה שהיו להם קשרים אתם, הצילו אותם והעבירו אותם לווינה. כעבור ארבעה חודשים בווינה, שלחו אותם למחנה פליטים "סלפלקן" ומשם לזלצבורג, ומשם לגרמניה, את הדרך עשו בהליכה, היו במינכן שבועיים ומשם שלחו אותם לצרפת לעיר מרסיי, בה שהו חודש וממנה העבירו אותם לליאון. כעבור ארבעה חודשים נשלחו לבנדול ומשם עלו על ספינת מסע לחיפה.
בספטמבר 1948 הגיעו לארץ.
מחיפה העבירו אותם לבית עולים ברנדייס בחדרה. לאחר שמונה ימים, ביקשו לעבור לגור בדירה. ואז נשלחו לחיפה - לוואדי-סאליב.
חיפש עבודה והגיע לנמל חיפה ולא מצא עבודה. לבסוף קיבלו אותו לעבוד בעיריית חיפה. כעבור חודש הכיר יהודי שהוא אופה והוא הציע לו להיכנס אתו לשותפות. והסכים.
שירת במלחמת העצמאות בצה"ל וכן בניו. עבד עם שותפו תקופת זמן והרוויח יפה. עם ה עליה הגיע אדם נכה, והסוכנות הציעה לו לקבל אותו כשותף להקמת מאפיה מיוחדת המיועדת רק לכעכים.
באותה תקופה התעורר אצלו החוש שלמד מאביו לריפוי חולים על ידי עיסוי - ריפוי חוט השדרה וכו'.
כשפגש ברחוב בחיפה אדם עקום בהליכתו, היה מכניסו לחנות, ומיישרו - ללא תגמול. בראותו, שעסק הכעכים עם השותף לא מצליח, החליט להתיישב בחדרה ובשנת 1950 קנה מגרש בו תיכנן להקים מאפיה משלו. וגם בחדרה כשראה אדם כפוף בהליכתו, היה מכניסו לחנות בסביבה ונותן לו טיפול ללא תשלום.
באחד הימים באה אליו אשה שנפגעה ממכות שהנחיתו עליה הגרמנים, במלחמת העולם השניה, בגבה וחוליות חוט השדרה הוזזו ממקומן. כעבור מספר טיפולים היא הבריאה לחלוטין. לאות הוקרה שלחה לו האשה ברכה דרך "קול ישראל", האנשים של "קול ישראל" החלו להתעניין בו, באו לביתו וחקרו אותו יפירסמו את הראיון ברדיו ובעתונות. ואז החלו לזרום אליו מכל קצוות הארץ - אנשים שסבלו מפגיעות בחוט השדרה, בגב ועוד. בראותו שהוא עוזר לאנשים, החליט לחסל את המאפיה.
ביחד עם אשתו הפכו את דירתם למין מכון לריפוי בעיסוי, מבלי לתת רפואות, זריקות וכו' היות ואין לו רשיון של רופא. את עבודתם הם מבצעים בהצלחה רבה.
בהתחלה התנגדו מספר רופאים למעשהו של אדם שאין באמתחתו דיפלומה והעניין הגיע לבית המשפט העליון, אשר הסכים, אחרי שקיבל עדויות מחולים, אשר בתי-חולים ורופאים בעלי דיפלומה לא יכלו לעזור להם. ואחרי שהשופטים שנוכחו שבדירתם אין ניתנות רפואות, הסכימו להמשך פעולתו המבורכת לנצרכים, וזאת לאחר תשלומים סמליים בלבד. ממחוסרי אמצעים וחיילים אינו מקבל כל תשלום. מהכנסותיו, אחרי שהוא משלם מס הכנסה, הוא תורם סכומים גדולים של עשרות אלפי ל"י ל"אילן", ל"מגן דוד אדום", ל"וועד למען החייל", לאגודה למלחמה בסרטן וכן לצה"ל (טלוויזיות) וכו'.
יום-יום, משעות הבוקר עד הערב, זורמים מאות חולים מכל הארץ. בין הנרפאים היו: שרים, אחיו של ראש עיריית ירושלים, המיליונר אייזנברג מסביון, בתו של קדיש לוז (יו"ר הכנסת לשעבר).
גם רופאים, ביניהם המנתח ד"ר סולובייציק , מבית החולים איכילוב בת"א מצאו לנכון לקבל את המסז'ים שלו. רופאים וחולים מחו"ל זורמים אליו וחוזרים בריאים.
אחרי שאנו קוראים על הסבל והרעב שסבל ברוסיה במלחמת העולם הראשונה, אנו מבינים, מאין רכש לב טוב, לב רחמן והרצון לרפא מחוסרי אמצעים וחיילים ללא תשלום.
בכדי להקל על תושבי ירושלים, הקדיש את יום השישי לירושלים.
צאצאיו: חיים; פייבל ז"ל; צילה ז"ל ; יואל.