ידע ששם לא מקומו והחליט לעלות לארץ-ישראל, ב19.4.1939- עלה לארץ (בשני ביקורים קודמים השתתף במכניות בת"א) דרך פורטוגל ותורכיה.
אף שהיה טרוד בלימודים לבחינות כעורך דין זר עבר את הבחינות בירושלים בשנת 1944. הקדיש את רוב זמנו לעבודה יום-יומית בענייני "מכבי". היה חבר נשיאות ההתאחדות לכדורגל, יו"ר מכבי ת"א וראש המחלקה של הכדורגל של אגודה זו בשנים 1939/40.
היה פעיל בהקמת סניפים ביפו ועוד.
היה בין יוזמי הרעיון של "מירוץ הלפיד" המסורתי בחנוכה, ממודיעין, והשתתף בכל שנה באירגונו ובייחוד באירגון מסירת הלפיד לנשיא המדינה (אז לנשיא הראשון, ד"ר חיים וייצמן ) ברחובות.
במשך שנים רבות כיהן כיו"ר מכבי ת"א, בתקופה מסויימת היה גם חבר הנהלת "מרכז המכבי". אם זאת לא הזניח את עבודתו בהרחבת הפעולה של המכבי העולמי, והיה מחברי ההנהלה הפעילים.
בקונגרס המכבי העולמי שהתקיים אחרי המכביה הרביעית בתל-אביב, נבחר לסגן נשיא הכבוד וחבר הנהלת המכבי העולמי.
מלבד פעילותו בשירות המכבי, היה פעיל באירגונים ציבוריים רבים והקדיש את זמנו לאירגון עולי מרכז אירופה. בשנת 1952 עמד בראש אירגון זה, שליד הסתדרות הציונים הכלליים.
היה פעיל בהקמת פלוגת חברי המכבי לבריגדה העברית.
היה ממייסדי קופת חולים "מכבי" בארץ.
היה מועמד לכנסת השלישית מטעם מפלגת הציונים הכלליים.
היה אח בלשכת בני ברית "שמעון רוקח" מספר 1697 בתל-אביב.
בימי שלטון הבריטים עזר לחברי המחתרת כעורך דין והגן עליהם לפני בתי המשפט המנדטוריים.
כתב מאמרים רבים בשפות: עברית, גרמנית ואנגלית על הנושאים הבאים : ספורט, כלכלה, ציונות כללית ומשפטים.
נפטר בתל-אביב, ד' אדר א' תשי"ד (7.2.1954) והובא לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק.
בתו: מיא (מרים) אשת העו"ד חיים ליטוינסקי (ממשפחת מייסדי העיר תל-אביב. ראה את הערך שלו בכרך זה).
נכדיו: ז'קלין נאוה; בקי מיכל; מוריס מיכאל.
העו"ד חיים ליטוינסקי
נולד בתל-אביב, כ"ז תמוז תרפ"ה (19.7.1925).
לאביו משה (מוריס) לויטוינסקי (מבוניה הראשונים של שכונת אחוזת-בית (היא תל-אביב) ויחד עם סבו בנו עם 60 התושבים הראשונים את הבית מספר 22 ברחוב אחד העם הקיים עד היום. אביו היה מפקי דיה הראשונים של בנק אנגלו-פלשטיין - כיום הבנק הלאומי לישראל בע"מ. ראה את הערך שלו בכרך חמישי, בעמוד 2390 ושל הסבא יעקב אלחנן ליטוינסקי שעלה לארץ בשנת תר"מ (1880) ייסד בימים ההם בעזה טחנת קמח בתנאים קשים ביותר ואח"כ ייסד ביפו בית חרושת לסבון בתרמ"ו (1886) היה אחד משלושה-עשר המתנחלים בראשון-לציון. קנה 40 דונם קרקע וייסד משק. משלא הצליח בו חזר ליפו ונכנס לעבוד בבית המסחר לעצים של הבילייו" יעקב הרצנשטיין (ראה בכרך שני, בעמוד 849), בית המסחר היהודי הראשון בענף זה ביפו, כי לפניו היה המסחר בעצים כולו בידי הסוחרים הערביים ובידי הגרמני הנוצרי ברייש. יסד בית חרושת לחביות עץ, פעל בפיתוח המסחר והתעשיה, יצר קשרים טובים עם נכבדי הערבים ביפו, ועלה בידיו לגאול מהם שטחי קרקע רבים. בניו המשיכו בדרכו וגאלו אלפי דונמים אדמה והקימו את קריית הגנים תל-ליטוינסקי על שם אביהם) ולאמו רבקה בת ויטה קאר מן מקהיר (מצרים).
בוגר הגימנסיה העברית הרצליה, במחזור ל"א (31) שנת תש"ג (1943). מוסמך למדעי המסחר והכלכלה באוניברסיטת ג'נבה (שווייץ). השתלם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבל תואר עורך-דין.
היה יו"ר ברית מכבי עתיד.
היה פעיל בשכבה הצעירה של הציונים הכלליים.
נשא לאשה את מיא (מרים) בת העו"ד ד''ר אלי עזר (לודוויג) להרפרוינד. בעבר עסק בהבאת סרטים ומנהל קולנוע. פרדסן.
כל השנים היה חבר בהגנה. שירת בצה"ל.
ב-6.7.1960 קודש כאח בלשכת הבונים החפשים "ברקאי" בתל-אביב.
אח בלשכת בני-ברית "יצחק ילין" בתל-אביב.
כתב מאמרים בנושאים: משפט, כלכלה וגסטרונומיה.
כיום עוסק במקצוע כעורך דין (וכפרדסן).
צאצאיו: ז'וקלין נאוה; בקי מיכל; מוריס מיכאל.