הוספות ותיקונים
שלום קסאן (קזרנובסקי)
(ראה כרך י''ג, עמוד 4351) ממשיך ליטול חלק פעיל בחיים הציבוריים של המדינה. פרט לפעילותו במסגרת "בני ברית".
כיהן כנשיא מיסדר הבונים המפשיט בישראל בשנת 1968.
כמו כן הוא נבחר כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים וכנשיא סניף חיפה של אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-כ"ז אייר תש"ל (2.6.70), במלאות לו 70 שנה, פרש לגימלאות מכהונתו כשופט בארץ-ישראל ובמדינת-ישראל במשך 33 שנה.
ב-י' סיוון תש"ל (4.6.70) נערכה מסיבה לכבודו במלון ציון על-ידי ועדה ציבורית ארצית, מורכבת מאישי ציבור שונים, אשר איתם שיתף פעולה. בראש הרשימה היו ד"ר פנחס רוזן , שר המשפטים הראשון במדינת ישראל, ד"ר שמעון אגרנט נשיא בית-המשפט העליון, השופט העליון משה לנדוי , יו"ר הוועדה לציון חסידי אומות העולם שליד הנהלת יד ושם, ונשיא בתי המשפט המחוזיים של חיפה ונצרת, נציגי הדתות והעדות היהודיות, הנוצריות, המוסלמיות והדרוזיות, הרב הראשי אונטרמן והרב גורליק מכפר חב"ד, ד"ר ויליאס וקסלר , הנשיא העולמי של בני ברית והנשיאה העולמית של בנות ברית, השופט ישראל לוין, נשיא בני ברית בישראל וכל נשיאי בני-ברית לשעבר, הנשיא והנשיאים לשעבר של מיסדר הבונים החפשים, ראשי עיריות חיפה ונצרת, נשיא האוניברסיטה העברית, נשיא ברית עברית עולמית, וראשי לשכת עורכי-הדין בישראל, יו"ר המסיבה היה פרופסור בנימין אקצין , נשיא האוניברסיטה של חיפה. למעלה משש מאות איש, יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים היו נוכחים. במסיבה זו נמסרה לשופט קסאן מגילת קלף ובה נאמר, כי לאות הוקרה והערכה על פעליו הציבוריים והרוחניים ועל תרומותיו הסגוליות לטובת כל אזרחי הארץ, ללא הבדל גזע ודת, במשך עשרות שנים, החליטו כל הנוכחים להקים קרן סטיפנדיה שתישא את שם השופט קסאן לתלמידים יהודים וערבים מצטיינים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, על הר הצופים.
העתונים "הארץ", "דבר" ו"למרחב" פירסמו מאמרי הערכה על יובלו.
שמעון פרס (פרסקי)
(ראה כרך שישי, עמוד 2585) ב-17.3.1969 אחרי שהכנסת אישרה את מינוייה של גולדה מאיר (ראה את הערך שלה בכרך רביעי, בעמוד 1993, ובכרך שמיני בעמוד 3189) כראש הממשלה ואת ממשלתה, נתמנה שמעון כשר בלי תיק בממשלת הליכוד הלאומי. אחרי שחברי גח"ל ("חרות" ו"ליברלים") התפטרו באוגוסט 1970 (התנגדו לקבלת תוכנית רוג'רס, שר החוץ האמריקאי, להפסקת אש ונסיגה ישראלית) נתמנה לשר התחבורה ולשר הדואר.
אשר (ארתור) בן-נתן (פיירניקארג)
(ראה כרך י"ד, עמוד 4570) במרס 1965 נתמנה מנכ"ל משרד הבטחון.
ביום 4.7.65 (אחרי חמש וחצי שנים ששירת כמנכ"ל משרד הבטחון, אושר ע"י הממשלה כציר ישראל בגרמניה.
באוקטובר 1970 נתמנה שגריר ישראל בצרפת.
רב-אלוף חיים בר-לב (ברוצלבסקי)
(ראה כרך י"ז, עמוד 5093, וכרך י"ח, עמוד 5485) באוקטובר 1970, לפי בקשת שר הבטחון, החליטה הממשלה להאריך שירותו כרמטכ"ל לשנה נוספת, מעבר לשלוש שנים המקובלות. ז"א עד סוף 1971.
מאז נטל לידיו את הפיקוד על צה"ל ב-1.1.1968 היה מופת ודוגמא לעמידה בשער יום-יום ולילה-לילה וגילה לא רק תכונות של מצביא ותושיית חייל, אלא גם עמידה איתנה בלחץ של מתח גופני ורוחני ללא גבול (כמצביא וגם כאדם).
החלטת הממשלה (כנ"ל) היא הזדמנות נאה לגלות לרמטכ"ל את רגשי ההערכה שהציבור רוכש לו על מעשיו ועל הנהגתו הצבאית. גם אם רוב פעולתו נעשית בצנעה.
פרופ' אפרים קצלסקי (קציר) (ראה כרך י"א, עמוד 3823) ראש המחלקה לביאופיסיקה במכון וייצמן למדע ברחובות. זכה ביוני 1962 במדליית הזהב על שם לינדרסטרום-לנג, עבור עבודתו בחקר החלבונים.