בשנת 1966 חזר לעבודה בקיבוצו "תל-יוסף".
אחד מתפקידיו היה לרכז ולכוון השקעות הכספים המצטברים בקרנות הפנסיה של ההסתדרות. תוך כדי העבודה נוסדה "התכנית הכספית של חברת העובדים".
התוכנית ניזונה מקרנות הפנסיה, שומרת על ערך החסכון של המובטח ומשקיעה אותו במשק הממלכתי, ההסתדרותי, הציבורי והפרטי.
היה עם מייסדי חברת "גמול להשקעות" ומשמש עתה יו"ר החברה.
חבר הדירקטוריון של בנק לאומי לישראל בע"מ, וכן חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל.
גבריאל צפרוני (צפלביץ)
(ראה כרך שמיני, עמוד 3081) בדצמבר 1968 (בימי החנוכה) נתמנה למנכ"ל (מנהל כללי) של "הבימה".
ניסיון בענייני תיאטרון ואמנות וכו' היה לו, היות וזה שנים הוא חבר מדור התיאטרון של המועצה הציבורית לאמנות ולתרבות, ופעל גם בוועדה הציבורית שליד "הקאמרי".
גורל "הבימה" הדאיג אותו, לא פחות משהדאיג כל אדם שתרבות ישראל יקרה לו.
המצב ב"הבימה" מבקש שהבראה חומרית מיידית וכן צורך לפרק את הקולקטיב מייד ולפעול להעסקת במאים ישראליים ובעיית הבניין.
הצליח בעזרת שר-החינוך ועוד להביא את הרחב תו ותיקונו של הבניין. הוכנס סדר. הוא מאמין ש אחרי תקופת ההבראה יוכל התיאטרון לשאת חלק מתקציבו. משבר בתיאטרוני ברפרטואר אינו בעיה ישראלית בלבד, משבר כזה פקד גם את אנגליה ואת צרפת ואפילו את הברודוואי.
אהרן בקר
(ראה את הערך שלו בכרך רביעי, עמוד 1856) תאריך הלידה: ד' טבת תרס"ז (21.12.1906).
ב-1961 נבחר למזכיר הכללי של ההסתדרות; בתוקף תפקידו נושא גם בתפקיד יו"ר "הברת העובדים" (הזרוע הכלכלית של ההסתדרות); הבר הכנסת מאז 1961 וחבר מרכז, מזכירות ולשכת מפלגת העבודה הישראלית.
נציג העובדים של ישראל בוועידות לאומיות לענייני עבודה והבר הוועד המנהל של ארגון העבודה הבינלאומי (כנבחר אגף הפועלים - בארגון, משנת 1957).
חבר במועצה המייעצת של בנק ישראל.
יצא בשם ההסתדרות בשליחויות רבות לחו"ל וכתב בהרחבה על בעיות בנושאי כלכלה ועבודה.
בסוף 1969 התפטר מתפקידו, ומקומו בא כמזכיר הכללי של ההסתדרות, החבר יצחק בן-אהרן ((נוסבוים), (ראה בכרך רביעי, עמוד 1898).
שלמה יעקב גרוס
(ראה כרך י"ח, עמוד 5462) יש לו עוד בן בשם נחום , לומד בישיבה.
בצאצאיו - במקום בן הרב נחום דב הרב מאשקלון, צ"ל הרב משה דב. חבר הכנסת השלישית, החמישית, השישית והשביעית.
פנחס קהתי (גכטמן)
(ראה כרך י"ח, עמוד 5419) א. במקום: שם משפחתו הקודם גכטמן נדפס בטעות גכנמן. ב. במקום: לאביו קהת גרטמן יש לקרוא גכטמן. ג. במקום: שם משפחת אמו ווינוחיץ, יש לקרוא לוינוביץ.
ד. במקום: בתו תמר אשת יצחק רוזנברק , צריך לקרוא - רוזנברג.
ד"ר דב (ברוניסלב) לוין
(ראה כרך ה', עמוד 2274, כרך י"ב, עמוד 4120) בשנת 1962 נבחר שוב במושב אונסק"ו בפריז כסגן נשיא עולמי של הפדראציה הבינלאומית של העתונות הפריודית.
בשנת 1953 נבחר כנשיא כבוד של אגודת המו"לים של העתונות התקופתית "סיכעת" בישראל.
ביולי 1963 התמנה כנציג המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית לקנדה, וכנציג מחלקת העליה למחוז אונטריו שבקנדה. הוא כיהן בתפקידים אלה עד סוף שנת 1965.
ב-1967 נבחר למועצת איגוד העורכים של כתבי העת בישראל. באותה שנה נבחר כנשיא לשכת יצחק ילין של בני ברית, בתפקיד זה כיהן עד סוף 1969.
הרב צבי דרבקין
(ראה כרך י"ח, עמוד 5372) בעמוד 5372, טור 2, שורה 4 מלמעלה צריך לקרוא : בור סוד (אבות פ"ב מי"א).
בטור 2, שורה 15 מלמעלה למטה - במקום המלה האלו, צריך לקרוא חאלוי. בעמוד 5373, טור א', יש למחוק את המלה רוב. בעמוד 5373, טור א'; יש לקרוא, בכורי אליהו , במקום ברוכי אליהו.
מיכאל שאול קומיי
(ראה כרך שמיני, עמוד 3071) באוגוסט 1970 נתמנה לשגריר ישראל באנגליה.
בעבר כיהן כסגן מנהל כללי של משרד החוץ (בשנים 1957-59) וכשגריר ישראל באו"ם (בשנים 1960-67). מאז שנת 1967 כיועץ מדיני לשר החוץ.