כסיפור מרתק, בהם נוכחנו לדעת באיזו מידה חרף את נפשו במערכות ישראל ומסר את מיבחר שנות חייו לעם. עד היום זוכרים את מאמריו של תדהר בעתון היומי "דואר היום" בביקורתו החריפה כלפי הממשלה המאנדאטורית. הוא שעמד לימינו של הרב קוק זצ"ל בכמה שאלות שהוא פתר אותן ברצון הברזל שלו. ואין כל פלא בדבר שהרב קוק קירבו ואהבו, ועל תמונתו שמסרה לתדהר למזכרת רשם: "יהי דוד משכיל וה' עמו יעשה חיל בישראל, לידידי גיבורנו הישר מר דוד תדהר בעוז ידידות, אוהבו - אברהם יצחק הכהן קוק.
עם קום המדינה התייחד המנוח עם מפעל הענקים, הלא הוא - "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו". יחידי הוא נשא בעול המעמסה הכבדה. הוציא לאור שמונה עשר כרכים והתשעה עשר נמצא תחת מכבש הדפוס ולא זכה לראותו ולברך על המוגמר. כרכים אלה הם נכס לאומי ישובי יקר. אנציקלופדיה זו גאלה את שמות הבונים הישרים והצנועים שמסרו נפשם על בנין הארץ ואיש לא היה זוכרם, אילמלא מפעל זה של תדהר. בביאוגרפיות ובערכים מתקבלים מעשי-גבורה רבים ופעולות כבירות. דוד תדהר קנה את עולמו בהצילו מתהום הנשיה את דמויותיהם המופלאות של העולים לציון מכל העליות הראשונות שהגיעו לארץ לאחר מסע מפרך שנמשך כמה חודשים וכאן שימשו מטרה לחיצי הערבים הפראים שהציקו להם והצרו צעדיהם.
האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אוצר בלום לתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ושום היסטוריון לא יוכל לתת תמונה מלאה על הישוב הישן והחדש מבלי להיעזר במפעל חייו של תדהר.
תולדות חייו עשירות מאד ויקצר המצע מהשתרע, כדי לפרטן בשורות הערכה מצומצמות אלו, עוד יכתבו רבות על חיי דוד תדהר ופועל חייו שהפכו לאגדה. עשרות שנים עמדנו בכתובים ואף היינו מתראים לעתים. ימים אחדים לפני מותו, כאשר פירסמתי את מאמרי על אביו ב"הצופה" : "בונה המוסד החינוכי התורני הראשון", גזר את המאמר מהעתון ושלחו אלי כשבשוליים של המאמר, הוא רושם בכתב ידו נתונים לתולדות אביו שלא ידעתים. וביקש ממני לשלב אותם בפרק על אביו שאני כוללו בספרי החדש "דמויות מן העבר" הנדפס והולך בהוצאת הספרים - "המנורה" בתל-אביב וכמובן עשיתי כך. במכתבו האחרון שהגיע אלי ימים אחדים לפני מותו, הוא מודיעני בשמחה שזכה להשלים את הכרך ה-19 וכבר מדפיסים אותו. הוא שאף להגיע גם אל הכרך העשרים. אך לא זכה. המוות הפתאומי הכריעו.
ובמה אנחם את רעייתו האצילה והעדינה מרת רבקה, הרעיה המסורה והנאמנה, שהיתה לו לעזר ולמשען נאמן כל שנות חייהם המשותפים שהיו בכבוד וביקר ולילדי המנוח היקרים, אסתר ובצלאל, רועי ושלומית יבדלו כולם לחיים ארוכים וטובים, בשם הטוב שהשאיר המנוח אחריו במפעלו הרוחני שהעניק לעם ימצאו תנחומים.
תהא נפשו של יקירי דוד צרורה בצרור חיי האומה לה היה עבד נאמן כל ימיו.
יעקב רימון "הצופה", 11.1.1971 האח לכולם אבדה לנו אישיות דגולה, נדירה, יקרה, נשיאה של לשכת יצחק ילין ז"ל, האח דוד תדהר, זכרונו לברכה, - בנו של רבי משה בצלאל טודרוסוביץ' ז"ל מיהדות התפארת של ראשוני היישוב בנווה שלום, עוד בטרם עלה החלום לבניינה של "אחוזת בית" היא תל-אביב של היום.
מאז עמד על רגליו היה דוד תדהר נכס ציבורי באהבתו המסורה למולדת. בספר זכרונותיו הנושא את השם "בשרות המולדת" אפשר לראות את ציוני דרכו למען הזולת. כמעט שלא היו לו חיי-פרט ; הוא מעולם לא שאל את עצמו "מתי אעשה לביתי ?" חי חיים של צנע ופשטות, לא התנשא מעל לציבור שאהב אותו אהבת נפש, היה מסתפק במועט, ואת כל מאמציו הקדיש לעזרת האחרים שהיו זקוקים לה. הוא היה תמיד אץ לעשות מעשה חסד, ואלפים רבים ביישוב העברי פנו אליו בשעת מצוקתם, ולא נתאכזבו. רבים זוכרים לו את החסדים אשר גמל להם, ולעולם לא ישכחוהו.
הוא היה כאח של "בני ברית" מלידתו, ורבות פעל בשורות של "בני ברית".