המפעל שלו הקדיש את שנות חייו האחרונות היה "האנציקלופדיה של חלוצי היישוב ובוניו". זמן קצר לפני מותו הוא השלים את הכרך התשעה-עשר של האנציקלופדיה. כל כרך תבע ממנו מאמצים רבים ועבודה מרובה. האנציקלופדיה כוללת תרשים קצר, אישי, על הפעולה החלוצית לבניין הארץ של למעלה מחמשת אלפים אישים, סיפורי חיים של פעילות ומסירות, אשר האנציקלופדיה משמשת מצבה למפעלם החלוצי.
הוא יחסר לכולנו. אנשים בעלי לב טוב, בעלי רצון להיטיב לזולת, הם נדירים בכל דור ודור, ושמם הטוב לא ישכח לנצח.
"הרעיון", רבעון של בני ברית בישראל, דצמבר 1970.
י. קופף, עו"ד לזכרו של ריע-אח עם הסתלקותו של דוד תדהר נעקרה מתוך הגלריה המופלאה של אישי בראשית אחת הדמויות הססגוניות ביותר, אשר עוד בחייה הפכה לאגדה. לא תהא זאת הגזמה אם אומר, כי לא היה שני למנוח בארץ לפופולריות, למידת החיבה, שנודעה לו מכל צד, למעורבות עם כל הפלגים והאישים בישוב, לבקיאות פינומינלית בתולדותיהם ובפועלם של רבים מראשוני היישוב.
איני יודע איזה פלג מפלגי העם היושב בציון יתאבל יותר על ההולך, שכן היה דוד תדהר נכס ישובי כללי - לא בלתי מפלגתי, כי אם על-מפלגתי, מתוך אהבת ישראל וארץ ישראל. איש הגדודים העברים, איש ההגנה, ובעת ובעונה אחת ה"איש שלנו" של אירגוני המחתרת, שאין ערוך לעזרה שהגיש להם במידע ביוני ובעניינים אחרים. ממייסדי "מכבי" בארץ, יוזם מפעלים מרובים ושונים, נענה בחפץ לב לכל פנייה של פרט או של חוג - וכל העשייה המגוונת הזאת בוצעה בכל לב, ממש בהתלהבות של מצווה, ולעולם שלא על מנת לקבל או לבקש פרס. רבים נבנו על ידו - והוא בעצם לא נבנה כראוי כל ימיו. הוא היה טיפוס אופייני של ה- .Selfmade Manמה שחיסר ממנו העדר חינוך ולימוד שיטתיים מילאו בשפע כישרונותיו הטבעיים, מרצו הבלתי רגיל, חוש של אינטואיציה וכוח אמצאה ספונטאני, שמהם העלה את כוחותיו הפנימיים לעמוד בכל עשיותיו. תמיד תוסס, תמיד אוזן קשבת לפנייתך, תמיד מוכן לרוץ ולפעול, תמיד בוטח ואופטימי. היה בו משהו פראי, אלמנטרי, בלתי ניתן לריסון - ודווקא משהו זה הוא שחיבבהו על כל יודעיו והוא שפתח לפניו דלתות של משרדים ואישים. קשה היה לעצור בו בריצותיו הבלתי פוסקות לרגל עיסוקיו המרובים שכן היתד. לו מישמעת משלו, ואי אפשר היה לכפות עליו מישמעת של אחרים.
רבים ומגוונים היו שטחי עיסוקיו - לא לפי קווים מכוונים, אלא לפי משיכת לבו. ואילו אחד העיסוקים הקרובים ביותר ללבו היתה הספרות, או פעולות למען הספרות, ונסיה זו היא שהעלתה אותו בסופו של דבר על דרכו שלו, מבחינה אישית וציבורית כאחת. ידוע ספרו הראשון "חוטאים וחטאים בא"י" (תורגם לערבית ולאנגלית), פרי תפקידו כמפקד המשטרה בירושלים, בימי השלטון המנדטורי. זהו לקט של סיפורי הווי נלבבים, שגיבוריהם הם עבריינים גדולים וקטנים, ערבים ויהודים, המצטיינים ביכולת סיפורית, בהבנה עמוקה למנטליות המזרחית, בידיעת הלשון הערבית, ומעל לכול - בהומור סלחני. בספרו האוטוביאוגראפי "במדים ובלא מדים", ליד תולדות חייו נגולות פרשיות ישוביות, שהיו בזמנן בגדר תעלומה ונתפענחו על-ידי המחבר. ברם, לשיא עיסוקו הספרותי הגיע דוד תדהר ז"ל במפעלו הספרותי הגדול "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", שכבר הופיעו ממנו שמונה עשר ברכים, המכילים ערכים ביאוגראפיים של מאות רבות מראשוני היישוב. קדמה לאנציקלופדיה "ספריית ראשונים" - סידרה של מונוגרפיות על כמה מראשוני הישוב. הוא שיזם את הספריה הקטנה, הוא שמימן את הוצאתה, ליקט את החומר שכותב הטורים האלה ערך והעלה על הכתב, והוא אשר טרה להפיץ את החוברות.
מכאן רק צעד אהד לאנציקלופדיה. רק בעל מרץ כשל המנוח, אופטימיסטן מובהק כמוהו, עם נטייה להרפתקניות, יכול היה לקבל על עצמו מפעל כזה, שבתנאים רגילים יש בו כדי להעסיק צוות גדול של עוזרים. ושוב - הוא היוזם, הוא המלקט את החומר,