ציון". בתרע"ז (1917) השתתף כציר בועידה הציונית הכל-רוסית השביעית בפטרוגרד, ובשנת תרע"ח נבחר לציר הועידה הכללית של יהודי רוסיה, שלא התכנסה בגלל מלחמת האזרחים. בתרפ''ב השתתף באופן אקטיבי כציר הועידה הגלילית האי-ליגלית של "צעירי ציון" באודיסה.
עבד זמן-מה במוסדות סוביטיים שונים בפנקסנות. כשנה עבד בספריה הממלכתית הגדולה באודיסה בעבודה ביבליוגרפית.
בחנוכה תרפ"ו הגיע ארצה ונכנס ללמוד באוניברסיטה העברית במחלקה למדעי הרוח וסיים בה את חוק למודיו בשנת תרצ"ג בתורת מוסמך למדעי הרוח (M A.) נשא לאשה את סימה בת מנשה אלטמן.
עוד כסטודנט האוניברסיטה העברית התחיל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ועד מהרה התבלט הודות לידיעותיו העמוקות, לבקיאותו העצומה במכמני הספרות העברית וכוח זכרונו הפנומנלי ונעשה לאחד הביבליוגרפים החשובים בארץ. כמו"כ נהיה לאחד מעורכי "קרית ספר" - הרבעון הביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי. במשך שנים היה גם חבר ועדת הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
הצטיין כמו כן בסדור תערוכות ספרותיות (של דובנוב, ברנר, יל"ג, בן-יהודה, וביאליק). מטעם בית הספרים הלאומי נשלח לתל-אביב ובשנת תרצ"ה סידר "תערוכת ביאליק" במסגרת "ימי ביאליק" שבתערובת המזרח הקרוב. התערוכה הזו זכתה להערכה מיוחדת בעתונות. סידר יחד עם יצחק ורפל תערוכת רש"י.
פרסם הרבה מאמרי בקורת ומחקרים ספרותיים ב"הארץ", "דבר", "העולם", "מאזנים", "גליונות", "קרית ספר" ו"ביתר". פרסם כמו"כ עבודות ביבליוגרפיות על י. ל. פינסקר, פרופ' יוסף קלוזנר וגם מחקר ספרותי על "י. ל. גורדון בתור פובליציסט".
מכין לדפוס ספר ביאו-ביבליוגרפי של זכריה פישמן (בהוצאת "דרום"), פרסם ערכים באנציקלופדיה "אשכול" וב"אנציקלופדיה לציונות", בק בצים ובעתונות חומר רב מארכיון אחד העם עם באורים מפורטים.
כתב מונוגרפיה בת חמשים עמוד על העיר אודיסה, העומדת להדפס בכרך השני של "ערים ואמהות בישראל", ע"י מוסד הרב קוק.
צאצאיו: מנסיה, יוסף.
שלמה (יהודה) סקולסקי
נולד בערה"ש תרע"ב בעירה פוצ'יב שע"י קרמניץ, ווהלין. אביו ר' ישראל דן בן שלמה יהודה (סוחר אמיד) ואמו אטי - בת ר' נחום גרינבוים. נתחנכו בימי נעוריהם אצל קרוביהם באודיסה וכבני משפחות חסידים ידעו לשלב את המסרת וההשכלה לאוירה הציונית שהשרו בביתם וברוח זו חנכו את בניהם (הוריו, אחיו פיבל ואחותו מרים הוצאו להורג ע"י הנאצים. אחיו הבכור שמואל, עסקן ציוני מסור, מת בדמי ימיו).
עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה יצאו עם הפנוי הכללי למורביה, ובעיר בוסקוביץ ("מחצית השקל") החל את למודיו בחדר מתוקן (גן-ילדים). עם שובם אל עיר מולדתם בעצם ימי הפרעות של פטליורה וחלופי-משטר סוערים שסכנו לא אחת את חיי אבי המשפחה - נפסקו למודיו. מששככה הסערה למד בבי"ס אוקראיני ואח"כ בביה"ס העממי הפולני ואצל מורים עבריים ותותים. המשיך ללמוד בסמנריון למורים ע"ש הד"ר ש. י. טשרנא בוילנה ובשנת תרצ"ג גמר את חק למודיו כמורה.
עבד כמורה בבתי ספר "תרבות" בעירות ווהלין, בביה"ס לדוגמא שע"י הסמנריון בוילנה, וכמנהל בביה"ס "תרבות" בסובלקי עד פרוץ מלחמת העולם השניה.
היה פעיל כעסקן ציוני ותרבותי בחיים הצבוריים וכצה"רי ובית"רי - בתנועות נוער. פירסם את שיריו ב"המצודה" - (לונדון), "המדינה" - (וורשה), "הירדן" - (תל-אביב). השתתף בעיצוב דמותה החינוכית של בית"ר, כחבר המועצה החנוכית שע"י