צפון אפריקה ובכל ארצות המזרח הקרוב עד למפרץ הפרסי. במשך סיוריו אלה היה צפוי לא פעם לסכנת מוות ע"י בידואים שהתנפלו עליו ושדדו ממנו את הכל וגם את שיריו היקרים לו.
לרגלי סיוריו בעבר הירדן, פנה ב-1908 עם עלית "הטורקים הצעירים" לשלטון בקריאה נמרצת לחלוצים לתפוס את עבר הירדן ולהתישב בו. כשביקר המשורר ח. נ. ביאליק בארץ ובבואו למושבה נס ציונה, קבל את פניו בשם הפועלים וקרא שיר שכתב לכבוד המאורע. ביאליק התרגש מאד מהשיר, נשק לו במצחו והתעניין בשיריו, התקשר אליו בקשרי ידידות לכל ימי חייו, הוא העריך את יצירותיו ועמד לעזור לו להוציא את כתביו: שיריו וזכרונותיו.
ב-1911 נשא לאשה את חנה גיטל בת ישראל ורבקה פרדשטין משפולה (עלתה לא"י ב-1908, נהלה את מטבח הפועלים הראשון באחוה, נוה צדק).
התישב בראשון-לציון ועבד כפועל ביקב, בערבים היה מנגן בכינורו ויצר את שיריו מתוך השראה עד מאוחר בלילה.
בימי המלחמה העולמית הראשונה, עת המשבר הגדול בא"י שנפסקו כל העבודות בבנין ובפרדסנות, ורוב הפועלים הזדקקו לסיוע, סבלו הוא ואשתו רעב ממש ולא קבלו שום סיוע שהוא. ב-1916 התנחל על הקרקע כחבר במושב העובדים נחלת יהודה, ובעצם ידיהם - הוא ואשתו לשו לבנים והקימו להם את ביתם במושב מבלי פרוטה לפורטה בכיסם. ב-1924 עבר לת"א והיה מתושביה הראשונים של שכונת נוה שאנן. כן היה ממייסדיה הראשונים של רמת-גן.
ב-1933 עבר לרמת-גן וגם שם בנה את ביתו בעצם ידיו, עוסק בחקלאות, בנגינה על כנורו, ובכתיבת שיריו ובסיוריו בארץ.
בראשית 1937 הקדיש את רכושו, מגרש בן 5 דונמים ובית בן 5 חדרים במרכז רמת-גן לבית היתומים. הוא ואשתו ניהלוהו בהתנדבות ובמסירות במשך 6 שנים בשנות המלחמה הקשות.
חי חיי צניעות ופשטות, צמחוני, בביתו אין חשמל ורדיו ומימיו לא דבר בטלפון. הוא ואשתו מקדישים את שארית חייהם למען היתומים חניכי המוסד שבביתם.
מרדכי בנטוב (גוטגלד)
נולד בגרודזיסק, ליד וארשה, כ"ז אדר ב' תר"ס (28.3.1900), לאביו יוסף גוטגלד (משכיל מתקופת ההשכלה, ציוני בעל השכלה עברית, בעל הוצאתספרים פולנית בוארשה, שביתו היה מקום פגישה לסופרים ואמנים יהודים), ולאמו הלנה בת מרדכי הינסדורף ממלבה. למד בבית-ספר עממי ובגימנסיה פולנית וחוץ מזה היה פעיל בין ראשוני הסתדרות הצופים העברים בפולין בעודו גימנזיסט בן 15 ולמד גם עברית. אח"כ למד בפוליטכניון ובאוניברסיטה בוארשה והיה ראש קן "השומר הצעיר" וחבר ההנהגה הראשית.
ב-1920 עלה ארצה בראש קבוצת חלוצים ראשונה של קן וארשה. עבד בכבישים, יבוש בצות, בנין וחקלאות - בעין גנים, בקבוצה הוארשאית בפתח תקוה, השתתף יחד עם קבוצתו ביסוד קיבוץ ב' של "השומר הצעיר" ע"י נוה שאנן שבחיפה, ואח"כ עבר עם הקבוץ לנהלל ולעפולה עד שהתישבו בקביעות במשמר העמק.
ב-1925 נשא לאשה את צפורה בת מרדכי רדליך מבוברקה ע"י לבוב שעלה ארצה ב-1920.
גמר את לימודיו בשיעורי המשפט של הממשלה בירושלים והוסמך למשפטים, היה פעיל בהנהגה המרכזית של "השומר הצעיר" וחבר ההנהגה העליונה, חבר הועד הפועל של הקיבוץ הארצי, חבר הועדה הפוליטית וכו'. השתתף כציר בקונגרסים הציונים ה-17, 18, 20, 21, ו-22.
נבחר ב-1934 לועד הפועל של הסתדרות העובדים העברית הכללית בא"י ולמרכז המפלגה. ב-1935 לועד הפועל הציוני, ב-1938 למרכז החקלאי. נסע