הצליח להעמיד את שרותי המשטרה על הגובה. בתפקידו היה גם לארגן את קבלות הפנים לאורחים רמי-מעלה ושמירת הסדר בהופעתם הפומבית בעיר. אורחים כאלה בתקופת שרותו היו: הנציבים העליונים סיר הרברט סמואל ולורד פלומר, המזכירים הראשיים דידס וקלייטון, לורד אלנבי, מיניסטר המושבות ליאופולד אמרי, האדמו"ר מגור, האמיר עבדאללה, לורד בלפור ועוד, וכן שמירת הסדר בתהלוכות פורים וביום הבאת עצמות מכס נורדאו. בעזרתו נוסדה תזמורת המשטרה (שאח"כ עברה מטעמים תקציביים לרשות הכבאים) בניצוחו של הקומפוזיטור משה בן אסף (וורנוביצקי). ב-1925 ארגן את אגודת מכבי-אש מתנדבים בת"א להצעת אבא כהן, כבאי ותיק עוד ברוסיה, וניהל יחד אתו ועם דב גפן, חיים לייבוביץ, אפרים קרסנר ונתן קפלן את שכלול השרות ורכישת מכשירים מודרניים לכיבוי דליקות ואת הפצת פעילות הכבאות בעיר וביתר המקומות בארץ והגדוד התל-אביבי היה למופת דוגמה ליתר הגדודים והשרותים הללו שהוקמו בארץ.
משביטלה הממשלה את המעמד העצמאי של משטרת תל-אביב וסיפחה אותה למשטרה הכללית התפטר מתפקידו ביום 1.1.1927 וקיבל את ניהול סניף חברת הביטוח "אוניון דה פאריז".
ביוני 1930 השתתף ביסוד אגודת מגן-דוד אדום בת"א (הראשונה בארץ) יחד עם ד"ר מ. ליבונטין ומ. פרנקל , ועוד, והיה מפקדו הראשון של הגדוד לעזרה ראשונה עד 1933. פעל למען הרחבת האגודה, הכשרת המתנדבים, הקמת הבנין המרכזי וציודו, ארגון תורמי הדם והקמת אגודות למטרה זו ביתר המקומות בארץ וליכודן בארגון ארצי.
ביום 13.2.1938 נתמנה מטעם ראש עירית ת"א לועדה מצומצמת להכנת התגוננות בפני התקפות מהאויר, יחד עם המהנדס העירוני י, בן-סירה, סגנו מ. רוטמן, דב גפן , ד"ר. מ. ליבונטין וד"ר קוט. באותה שנה בספטמבר השתתף יחד עם י. אהרן, י. רפופורט, ע. טובים, ד. גליקסון, ב. טורוקר, עמ נואל הרוסי וש. יפה בועדה יוזמת שארגנה את "המשמר האזרחי" בת"א לשרותי שעת חירום, שהתנדבו להם למעלה מ-8000 תושבים והביאו תועלת רבה בשרותם לצבור בעת ההפצצות ובהתגוננות האזרחית בשנות המלחמה בכלל. הוא היה מפקדו הראשי של המשמר, סגנו היה אברהם גולדשטיין ויתר חברי המפקדה היו ב. טורוקר, ד. קולמן, י. וילנצ'וק וא. דובינסקי. נרשם ע"י מאיר דיזנגוף ראש העיר בספר הזהב של הקה"ק במפקדה הראשון של משטרת תל-אביב.
פרסם חוברת על תל-אביב בהוצאת המשמר האזרחי (תש"ד) בשתי מהדורות ומאמרים בעתונות היומית בארץ ובעתונות המקצועית בעניני ביטוח בחו"ל.
באוגוסט 1944 נתמנה למפקח עירוני ראשי בת"א.
בימי המצור על הישובים העבריים בארץ נעצר ב-29.6.46 יחד עם ראשי הישוב והיה עצור כחדשים.
נשא לאשה את האדריכלית ג'ניה בת זאב אויר בוך (שקיבלה פרסים בהתחרויות פומביות לתכניות הבנין של ככר צינה דיזנגוף בת"א, ככר סטרומה בחולון, ביה"ס למלאכה "שבח" של עירית ת"א, כפר הנוער של נשי ויצ"ו ליד אבן יהודה, כפר הנוער של נשי מזרחי מאמריקה ליד רעננה ובנין בית החלוצות בירושלים). בנם: דניאל.
אריה ליב גבריאלוביץ
נולד בירושלים, ח' אב תרי"ב (1852), לאביו הרב משה אליעזר דן (מגדולי התורה בירושלים, ממנהלי ישיבת "עץ חיים": נקרא בלשון-חיבה: "ר' ליישקה" - בן ר' אריה ליב רלב"ג , ראשי תיבות: ר' ליב בן גבריאל) ולאמו חיינה בת. גבריאל (שקולבר) רלב"ג (היתה מפורסמת במעשי צדקה וגמילות חסדים; נפטרה במגפת החולירע; בירושלים).
למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" והצטיין בלימודיו. בן י"ג השיאוהו לאשה את רבקה. בת הרב שמואל בנימין הכהן קרליץ (הידוע בשם הרב מרדושקביץ ובענין המחלוקת בדבר "החצר הרדושקביצית''), שעסקה כל ימיה במצות הכנסת כלה והשיאה הרבה בני עניים ויתומים ויתומות.
למד את מלאכת הרוקחות, כפי שהיו נוהגים אז בירושלים ללמדה כשוליה אצל רוקח ותיק, כדרך לימוד מלאכות אחרות, ובלילות היה, לומד תורה. בבית-המדרש הישן "מנחם ציון" שבחצר "החורבה". רכש ידיעה רבה במקצוע ואף בריפוי חולים, זכר בעל פה את הרצפטים ולנצרכים היה נותן תרופות. בחנם. על שם מלאכתו נקרא בירושלים "ר' ליב אפטייקר", ועל שם אביו נקרא "ליב ר' ליישקס".
בתרמ"ח פרסמה הממשלה הטורקית פקודה, שמעתה יורשו רק רוקחים מוסמכים מאוניברסיטאות. לעמוק במקצוע, ורוקחים בעלי ותק ונסיון, שבידם תעודות שעסקו במקצוע לא פחות מ-15 שנה ולא יצאה תקלה מתחת ידם, יורשו לעמוד לבחינה לפני ועדת פרופיסורים מארצות אירופה במושבה באיס