בתרמ"ה בחר ועד חובבי ציון ברוסיה בששה צעירים מוכשרים, שיעלו ארצה ויתמחו בחקלאות ליד המומחים והמדריכים של הבארון בנימין רוטשילד על מנת שיהיו אח"כ מדריכים מומחים לאכרים במושבות. הששה היו: ליאון איגליי, יצחק אפשטיין (שהיה אח"כ המורה וחוקר-הלשון ד"ר יצחק אפשטיין), אב רהם הלפרין, משה וארהאפטיג, מיכל זלמן פוחצ'בסקי והוא. עבד זמן-מה בזכרון יעקב בהדרכת הגנן הצרפתי ואח"כ נשלח ליסוד המעלה, סידר שם את המשתלה הראשונה, שהיתה למופת. בגלל מלריה חזקה שתקפתו וסיכנה את חייו הועבר לראשון לציון ועבד שם כגנן. נשלח לבאר טוביה ועבד שם כמדריך האכרים ובסידור המשתלות וערביי הסביבה כינוהו בתואר "אבי האקליפטוס". חזר לראשון לציון ויחד עם חברו מ. ז. פוחצ'בסקי עבד בנטיעת פרדס הבארון, ובתרנ"ו קיבל מאת הפקידות ששים דונם אדמה נחלת שדה וכרם והיה לאחד מטיבי האכרים במושבה.
בתרנ"ז היה חבר ועד "בית העם" במושבה ביחד עם דב לובמן, מנשה מאירוביץ ושמשון בלקינד.
נשא לאשה את רחל בת אהרן פפירמייסטר , מראשוני המושבה.
משנוסדה חברת "כרמל מזרחי" ניהל את משרדה המרכזי יחד עם יעקב זאב שמוליצנסקי, ביקר את הסניפים בארץ ובארצות השכנות ורכש שווקים חדשים בארצות קרובות ורחוקות ליינות ולשקדים של ארצנו, ניהל את חליפת המכתבים בצרפתית עם הסניפים בחו"ל ושקד ביחוד על הגביה, שתתנהל בסדר ובלי פיגורים, והודות לפעולתו זאת במשך 30 שנה ומעלה היה לו חלק רב בביסוס מעמדם של החברה ושל חבריה הכורמים העברים בארץ.
היה במשך שנים רבות חבר ועד המושבה ופעיל ב"בני ברית" ובמוסדות התרבות ("ערבי קריאה", הספריה הצבורית ועוד) ובשנים האחרונות חבר ועדת הבקורת של היקב.
נפטר בראשון לציון, ט"ו אלול תרצ"ח.
בנותיו : שולמית אשת ד"ר זלמן ליטוואק, רבקה.
הרב רפאל זילברמן
נולד באומן (עיר קברו של ר' נחמן מברצלב), פלך קיוב, אוקראינה, בשנת תקצ"ט (1839), לאביו הרב מרדכי רבה של אומן, ולאמו רוחמה בת הרב ר, אברהם ליב , רבה של אומן לפני אביו.
בן 11 עלה ארצה עם הוריו והתישבו בצפת, בה נתמנה אביו לרב והמשיך לקיים את התורה מעוני בדחקות גדולה והיה מתבודד ולומד בבית-המדרש שעל קבר הרשב"י במירון. למד תורה מפי אביו ובישיבות צפת והגיע לבקיאות עצומה בש"ס ובפוסקים.
נשא לאשה את הניה בת הרב חיים ברוך מקישינוב.
נתמנה לראש בית הדין של עדת האשכנזים ובכל יום שני וחמישי בשבוע היו הדיינים מתאספים אתו במקום קבוע ומציעים לפניו את השאלות והספקות שהיו להם בקביעת ההלכה בדיני איסור והיתר וממונות שהובאו לפניהם והוא בבקיאותו היה הפוסק המכריע המקובל על כולם. כן הובאו לפניו כל הבקשות מכוללות האשכנזים לאישור ולבירור. כדי להמנע ככל ■ האפשר מהטרדות הללו שהפריעוהו מלימודיי היה .משנה את מקום לימודו מבית-מדרש לבית-מדרש לבל ימצאוהו בנקל, אחרי שאביו קיים את התורה מעוני זכה הוא לאמידות.
משנפטר אביו בתרל"ב נתמנה הוא לרב ראשי במקומו ועשה רבות למען העיר ותושביה.
נפטר בצפת, ו' טבת תרע"ח.
צאצאיו : אליעזר, יצחק דב (היה ראש הקהלה בצפת), רוחמה אשת ר' אליעזר יעקב פודהורצר, מנוחה אשת אברהם אלשטיין,
גבריאל גבריאלוביץ
נולד בירושלים, בשנת תר"ל (1870), לאביו אריה ליב (מטובי הרוקחים בירושלים, בן הרב משה אליעזר דן רלב"ג, "ר' ליישקה", מראשי ישיבת "עץ חיים") ולאמו רבקה בת הרב שמואל בנימין הכהן קרליץ ("הרב מרדושקביץ"). למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים".
בן ט"ז נשא לאשה את רחל בת ר' אליעזר דנגילביץ , שעלה ארצה עם משפחתו מקובנה.
בתר"ן יסד יחד עם דודתו חנה הירשנזון ובשותפות עם יצרן גרמני בית-חרושת לסבון, הראשון בירושלים, שהוציא תוצרת משובחת, שמצאו לה שוק גם בחו"ל, אך לא יכלו לעמוד בהתחרות והמפעל נסגר. גם תעשית מנעולים ומפתחות שיסד אח"כ לא האריכה ימים מטעם זה עצמו. יותר מכן הצליח בבית-חרושת מיכאני למי-סודה, שהתקיים שנים אחדות. בתרנ"ב נטע כרם ופרדס בפתח-תקוה. למד רוקחות בבירות