תרצ"ה-תרצ"ז היה עורך השבועון החרדי "היסוד".
נשא לאשה את צפורה בת צבי ורבקה פוטרמן. בשנת תש"ב התגייס לצבא ושימש רב צבאי בדרגת קפיטן. שרת בתחילה במחנה-האימונים המרכזי בצריפין. שם נתן לחיילים שיעורים בתנ"ך ובתלמוד והרצאות על נושאים שונים בתורת היהדות, שקד על עריכת תפילות בצבור, מסיבות חג ותרבות והםפקת ספרים ועתונים לחיילים חולים וכן עסק בהשתדלויות לטובת חיילים בענינים פרטיים שונים, בעזרה לחיילים אסירים, בפעולות לטובת משפחות החיילים, בעזרה כספית, בסידור ילדיהם במוסדות, בעניני משפחה וכו'. בהופעות שונות בפני המוסדות והצבור מסר את דרישותיהם ומשאלותיהם של החיילים, הדריך בהזדמנויות רבות קציני-צבא גבוהים בסיוריהם בארץ והשתדל לרכוש את אהדתם למפעלנו. עם ייסוד הבריגדה העברית, נתמנה כרבה הצבאי, עשה אתה באיטליה כשנלחמה שם באויב ואח"כ נלוה אליה לגרמניה ולארצות השפלה כששרתה שם בתור חיל' מצב אחרי תום המלחמה.
בבריגדה היה אחד מראש- -"מרכז לגולה ולאירופה", ועזר לאירגון הקהילות היהודיות בבולוניה, ונציה וטריאסט. פתח שם את בתי הכנסת לאחר שהיו סגורים במשך כל שנות הכיבוש הנאצי. היה בין הראשונים שנכנסו אל יהודי המחנות בגרמניה ובאוסטריה ואירגן את הועידה הציונית של בואריה והועידה של באי כח המחנות בגרמניה. עזר לחידוש ההסתדרות הציונית בהולנד, וניהל שם קורסים לעברית והרצאות על היהדות והציונות- היה יו"ר ועדת החי''ל לעזרת משפחות חללי הבריגדה. ייסד וניהל את הלהקה הצבאית של הבריגדה. עורר בא"י את שאלת הצלת הספריות היהודיות מגרמניה. ביקר את הקהילות היהודיות בצפון אפריקה ועזר לביסוסן.
באביב תש"ו שוחרר מהצבא לפי תורו, אחרי ארבע שנות שירות.
דברי ימי הבריגדה מראשית התהוותה ועד פירוקה נכתבו ונדפסו על ידו בספר "הבריגדה היהודית" שהופיע ביוני 1946. הספר נדפס בשתי מהדורות, וזכה לתפוצה גדולה ולביקורת חיובית של סופרים ומבקרים. הספר זכה לפרס אוסישקין לשנת תש"ז.
בחשון תש"ז נתמנה ע"י מחלקת החנוך של עירית תל-אביב, למנהל ההכנה ל"בר מצוה" של תלמידי בתי הספר העירוניים.
בסוף שנת תש"ז יסד מפלגה חדשה בשם "אחדות העם".
צאצאיו : ישראל, חוה, עפרה.
ד"ר נתן ברדקי
נולד בירושלים, ב' אב תרנ"ה (11.8.1895), לאביו יוסף זונדל (סוחר, בן ר' שלמה, החזן הראשי של בית הכנסת "החורבה" במשר 40 שנה, יודע נגינה בכנור וקריאת תוים ובעל מקהלה, בן הרב ישעיהו ברדקי מפינסק, ממיסדי עדת האשכנזים הפרושים בירושלים, ראשה ורבה ומנהיג הכולל, חתן ר' ישראל משקלוב בעל "פאת השולחן", מראשוני העולים תלמידי הגר"א) ולאמו שיינדל בת הרב נתן נטע נטקין (מצד האם נכדו של בעל "שאגת אריה").
למד בתלמוד תורד, ובישיבת "עץ חיים", אח"כ בגימנסיה ובאוניברסיטה באיסטמבול והוסמך למשפטים, ובשנות 1918/19 היה שם מורה בבית-ספר יהודי. המשיר להשתלם בפאריס ובברלין עד 1925, קיבל את התואר דוקטור למשפטים וחזר ארצה.
נשא לאשה את רעיה בת יצחק גרטר. בשנות 1926/27 היה עורר דין בירושלים. ב-1.3.1928 נתמנה לתובע כללי ועורר דין של הממשלה ביפו, היה תושב תל-אביב וב-1935 היה כאן ממיסדיה ונשיאה של אגודת א"י - צרפת לקשרי תרבות וידידות.
ב-1936 הועבר לשרת כעורך-דין במשרד היועץ המשפטי של הממשלה בירושלים. ב-39-1936 היה שופט שלום בירושלים.
ב-30.11.1939 נתמנה לשופט בבית הדין המחוזי בירושלים, וסמוך לסוף השלטון הבריטי בארץ נתמנה, בראשון בדצמבר 1947, לנשיא-בפועל של בית-הדין המחוזי בתל-אביב.
בניו : יוסף אריה, שמואל.