משה עזריאל
נולד בירושלים, בשנת תרמ"א (1881), לאביו הרב אברהם (מגבאי ישיבת "שבת אחים" בירושלים, ממשפחה מושרשת בארץ זה כמה דורות של רבנים ומקובלים, נכד הרב אהרן מחבר הספרים "כפי אהרן" ועוד, מצאצאי הרב אביגדור שהיה מתלמידי הרב המקובל הגדול ר' שלום מזרחי שרעבי והשתתף אתו ביסוד קהל החסידים-המקובלים "בית אל" בירושלים) ולאמו בת-שבע בת הראב"ד ר' יוסף יהושע קאריו. למד בתלמוד-תורה ואח"כ בביה"ס של חברת כי"ח ואחרי גמרו את לימודיו למד מלאכת סידור אותיות בדפוס.
בשנת תר"ס נשא לאשה את סולטאנה (מלכה) בת הרב חיים דוד (פריסיאדו) סורנאגה , מגדולי הרבנים וראב"ד לעדת הספרדים בירושלים.
אחרי חתונתו יסד בית-דפוס קטן, שבמשך הזמן התפתח והיה לאחד מבתי-הדפוס הגדולים בירושלים ואח"כ (בידי בניו) גם בתל-אביב. הוציא הרבה קובצים וקונטרסים, ירחונים ושבועונים וספרי מקרא בשפה האשפניולית, שעזרו להפצת דעת ותבונה בקרב בני העדה הספרדית ובנותיה, שדיברו וקראו בשפה זו. בין השאר הוציא את המאסף הספרותי "טריזורו די ירושלים", את הלוח הספרותי-השימושי "קאלינדאריו די ירושלים" ואת העתון "איל ליביראל", שהפך אח"כ לעתון יומי עברי "החרות" בעריכתו של אברהם אלמליח ואח"כ בעריכתו של חיים בן עטר ומילא תפקיד חשוב בחיים הצבוריים והתרבותיים של ירושלים והארץ בכלל.
בישרו ובמדותיו התרומיות בעסקים ובמגע אישי זכה לחיבה ולהוקרה של כל יודעיו.
נפגע במגפת טיפוס הבהרות במלחמת-העולם הראשונה ונפטר בירושלים, י"א ניסן תרע"ו.
צאצאיו : יוסף, יהושע (סאלוואטור) (בעלי דפוס עזריאל בת"א), שרה אשת חיים רשאל, יעקב, דוד.
יהודה מצב טוקטלי
נולד בירושלים, כ"ו סיון תרס"ד (10.6.1904), לאביו פייבל מצב טוקטלי ולאמו טובה בת אברהם בר. למד בתלמוד-תורה ובביה"ס של כי"ח. החל לעבוד בגיל צעיר כמורה-דרך לתיירים בשרות חברות לתיירות, נתחבב על תיירים אנשי שם ואדירי תעשיה וכלכלה מהעולם הגדול, רכש את אמונם והם עזרו לו להרחיב אפקיו על יחסי כספים וכלכלה. חסך לו סכום כסף ונסע ללונדון ושם השתלם באופן שיטתי בבעיות ביטוח ופיננסים. חזר ארצה והחל לעבוד כפקיד במשרד ביטוח ובכשרונו עלה בדרגה והגיע לבקיאות רבה ולכושר יזמה והמצאה בענף כלכלי זה.
נשא לאשה את בתיה בת מנחם מנדל כהן מירושלים.
החל לעסוק במקצוע כסוכן עצמאי בשנת 1925 בקנה-מדה קטן ובמשך הזמן הצליח לקשור קשרים עם חברות-ביטוח גדולות בחו"ל, לקבל את נציגותן כירושלים ואח"כ בכל הארץ עד שרכש לו סוכנויות של חברות לביטוח ופיננסים וכיום הוא סוכן ארצי ראשי ל-15 חברות בענף זה ומחזיק משרדים ראשיים וחבר-פקידים גדול בערים הראשיות בארץ.
ברצותו להביא למשק העברי בארץ תועלת בתקיימא, נוסף על הבטחון הכספי לפיצויים במקרי מות ושריפות, עלה בידו לשכנע את ראשי החברות הגדולות, שלטובת עסקיהם כדאי להם לא רק לשאוב כסף מהארץ אלא גם להשקיע בה הון, כי ההשקעה כאן כדאית מבחינה עסקית כבכל ארץ אחרת, וכך הושקעו באמצעותו כ-3 מיליון לא"י הון בריטי בהלואות אפותיקאיות בבנינים בשנות 1934/40, כשהארץ היתה זקוקה לפעילות בנין גדולה בעקב זרם העליה מגרמניה.
מרצו וכשרונו נדרשו וניתנו גם לפעילות בענפיכלכלה אחרים וכיום הוא יו"ר ומנהל מספר מפעלים גדולים בארץ: בית החרושת למלט "שמשון", הנבנה והולך בהר-טוב, חברת המרכז המסחרי בנתניה וחברת חמי טבריה.