נשא לאשה את חנקה בת משה ליפקיס ממחדשי המושבה פתח-תקוה.
נטע כרמי גפנים ושקדים וזיתים, עסק בפלחה, ובשנים מאוחרות יותר נטע פרדסים ואף קיבל עליו לנהל ולעבד קרקעות של יהודים תושבי חוץ-לארץ.
עוסק בצרכי צבור במושבה זה עשרות שנים בתפקידים שונים: חבר הועד, חבר המועצה המקומית, חבר "החקלאי", "הסתדרות החקלאים" וחברת "מייסדי חדרה". ביחוד מטפל הוא בסידור השרותים הדתיים של המושבה.
צאצאיו: משה; שרגא; שלמה; אהרן; יהודה ליב ; שרה אשת יצחק ברית; חנה אשת נחום קוק; רחל אשת משה ברונפלד; מינה אשת אשר בוגדנוב .
בתיה לישאנסקי
נולדה בעיירה מאלין, פלך קיוב, אוקראינה, א' תשרי תרס"א (1900), לאביה מאיר יונה , שנהיה בארץ לחקלאי וגנן, ולאמה שושנה (רייזל) לבית מורוז , ממשפחת ר' נחום מטשרנוביל תלמיד הבעש"ט ואבי שושלת האדמו"רים לבית טברסקי .
בהיותה בת עשר עלתה ארצה עם אמה והתישבו בירושלים, שם היתה אחותה רחל ינאית מורה בגימנסיה העברית וגם אמה לימדה בה מלאכת-יד. ב-1911 עלו אביה ואחיותיה שרה ותמר . בגימנסיה זו התחילה ללמוד ומהמחלקה הששית והלאה למדה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. משנתגלתה בה נטיה למלאכת-אמנות עברה לבית-הספר "בצלאל" בירושלים. שם נתגלה בה כשרון לפיסול אמנותי שכדאי לפתח אותו. בשנות 1920-21 למדה באקדמיה לאמנות ברומא. אחרי פרעות מאי 1921 חזרה ארצה ועבדה בגדוד העבודה בעמק יזרעאל. בשנות 1923-25 למדה בבית-ספר גבוה למלאכת-אמ נות בברלין, ובשנות 1925-29 השתלמה באמנות הפיסול בצרפת. מאז ממשיכה ביצירה אמנותית. הציגה בתערוכות בפאריס, בציריך, בקאהיר ובארצנו עבודות עץ, אבן, גבס וברונזה ורבות מיצירותיה נרכשו לאוספים שונים.
מיצירותיה המוצגות במקומות פומביים: מצבתזכרון לאפרים צ'יז'יק בחולדה, מצבת-זכרון לסיר אלפרד מונד (הלורד מלצ'ט) בתל-מונד, פסלי אישים במוסדות שונים בארץ, מנורת-עץ ובה מחוטבים סמלי ארץ-ישראל העובדת, בשתי העתקות: אחת בארמון חבר-הלאומים בז'נבה ואחת באולם הועד הפועל של הסתדרות העובדים בתל-אביב.
בסיון תש"ז הקימה פסל "הורה" בבית הבראה "אונים" בכפר סבא.
דוד אבישר
בן מאיר אגא-בבא, נולד בחברון בר"ח חשון התרמ"ח. את ראשית חנוכו קבל מאביו - ת"ח ותיק וממורים פרטיים. גם בקר את הקורס לידיעת השפה הערבית מיסודה של החברה "למען ציון".
בהגיעו לבר-מצוה, נתקבל לישיבת הגאון "שדי חמד" בה עשה למעלה מארבע שנים ואחרי פטירתו של הרב חיים חזקיה מדיני נסע לירושלים והשתלם בבית המדרש למורים של חברת "עזרה".
בשנת תרע"א נתמנה למורה ראשי בחברון. בתרע"ב הורה בחדר-תורה תחכמוני בירושלים ובשנת תרע"ג נתמנה למנהל תלמוד התורה של העדה הספרדית בעיר העתיקה.
בשנת תרפ"א נתמנה מטעם מחלקת התנוך למורה ולמדריך קורס המורים לחכי"ח והכניס את הרוח הלאומית בכתלי בתי הספר של האליאנס.
משנת תרפ"ה ואילך הוא מכהן כמורה בבית הספר העירוני לבנים בירושלים.
הראה עוד מימי נעוריו נטיה עמוקה לעבודה צבורית. בסמינר של חברת "עזרה" יסדו הוא וחבריו חברה בשם "מוריה" שפעלה הרבה להפצת השפה העברית בין השדרות הרחבות. הוא וחבריו (בורלא, אורלוב ועוד) ערכו אז מלחמה נמרצת במיסיון והצליחו להעביר מאות תלמידים ותלמידות לבתי ספר יהודיים. היה פעיל גם במלחמת השפות (תרע"ד) וקשר את ת"ת הספרדים לרשת בתי הספר הלאומיים.