העם וח"נ ביאליק, כמה עבודות ביבליוגרפיות על יל"ג, אחד העם ואברהם אידלסון, ערכים שונים באנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית, בעריכתו של ברוך קרופניק, ובספר השמושי: "שמות רחובות תל-אביב". השתתף בסדור האנתולוגיה: "הרצל בחזון הדור", "מכס נורדוי בחזון הדור", "מדינה עברית" (לקט תעודות), בהכנת כתבי ז'בוטינסקי לדפוס, סידר מפתחות כלליים ל"אגרות אחד העם", "ספר האגדה", "דברי ימי עם עולם" לש. דובנוב וכתבי ז'בוטינסקי.
השתתף בעתונים: "הארץ", "העולם", "דואר היום", "הבקר", "העם", "חזית העם", "הזמן", "הירדן", "המשקיף", "בוסתנאי", "הדואר", "קרית ספר", "במערכה", "מאזנים", ''דרום", "ברקאי", "אונזער וועלט", "דער מאמענט", "דער נייער וועג", "ספר השנה ליהודי אמריקה", "מאסף של אגודת הסופרים" וכו'.
מיום יסוד "בית אחד העם" נתמנה במוסד זה לספרן.
בשנת תש"ה וראשית תש"ו ערך את הדושבועון: "הד הישוב".
בתו: זהבה .
דוד ירקוני (גרינר)
נולד בטיכיניצי, פלך מוהילב, רוסיה, 18.1.1882, לאביו יהודה ולאמו חיה לבית סלאווין , ממשפחת ר' שלום מאומאן. קיבל חינוך יהודי מסורתי ואף למד בבית-ספר עירוני עממי רוסי. כשגדל עסק במסחר אריגים בבוברויסק והיה שם חבר באגודה הציונית '"קדימה". זמן-מה נטה לתנועת הסוציאל-רבולוציונרים, בתקוה שעם השגת החרות המדינית לתושבי רוסיה ישתפר בה גם מצב היהודים. הפרעות בקישינוב הכזיבו את אמונתו זו ומאז התמסר אך ורק לפעילות צבורית יהודית וציונית. היה חבר מועצת הבנק היהודי לקרדיט הדדי ברוגאצ'וב ופעיל במוסדות חסד ועד רה. היה ציר ציוני טיכיניצי בועידה הגלילית בבוברויסק וציר מחוז רוגאצ'וב בועידת ציוני רוסיה במינסק (1902) והשתתף בשקידה בעבודה הציונית בכל ענפיה.
נשא לאשה את לנה בת אברהם יצחק אקון.
בראשית תרע"ד החליט לעלות ארצה, להכין מקום ומחיה למשפחתו ולהביא אותה אחריו. בינואר 1914 עלה ורכש משק חקלאי בראש פנה ועד שהספיק להביא את משפחתו פרצה מלחמת-העולם הראשונה. אחרי המלחמה הביא את אשתו, בתו וארבעה בנים ומאז הוא אכר בראש-פנה. היה ציר הגליל העליון באספת הנבחרים הראשונה והשניה. עזר לאברהם בר זילי בגאולת שטח קרקע על הר כנען ומאז הוא האפוטרופוס על השטח הזה בפני השלטונות ושומר לבל יחזיקו בו זרים, עד שיגיע תורו להתנחלות עברית עליו.
צאצאיו: פסה אשת שלום בן-צור (יבנאל); זאב ; יצחק ; יעקב ; דב .
זליג לוביאניקר
נולד בקופיצ'ינצה, מחוז טרנופול, מזרח-גליציה, בשנת תרנ"ג (14.4.1893), לאביו ר' אברהם יוסף (תלמיד-חכם, מראשי חסידי הוסיאטין, שנאסר ע"י הרוסים בימי המלחמה העולמית הראשונה בזמן כבוש גליציה ונשלח לסיביר לגרוש בתור "ערב" כב"ב הקהילה היהודית, עלה לעת זקנתו לא"י בתרפ"ד וחבר ספר "חוט המשולש ברכי יוסף", פלפולים וחדושים ודרושים על התורה ומפרשים בשני חלקים (ירושלים, תרפ"ט ותרצ"ד), ממשפחת הרב אלכסנדר זיסקינד בעל "יסוד ושורש העבודה") ולאמו העני לאה אלטה בת יצחק בלונדר (מצאצאי האדמו"ר ר' דוד ממיקולאייב, מתלמידי הבעש"ט).
למד בחדרים ובבית-המדרש של האדמו"ר הקופיצ'יניצי ר' יצחק מאיר השל (חתן האדמו"ר מהוסיאטין), ששלשה תלמידי-חכמים גדולים, ר' משה זבורובר, ר'