עם השתלטות הבולשביקים עזב את מוסקבה ועבר לאודיסה. משם יצא באניה "רוסלאן" והגיע לא"י בסוף שנת 1919.
בארץ ישראל החל לעבוד בעתון היומי "חדשות הארץ". השתתף גם בשבועון "הפועל הצעיר" ובעריכת הירחון "מעברות" (בהוצאת מפלגת הפועל הצעיר), פרסם מאמרים ב"מקלט" ו"הדואר" שבניו-יורק. בשנת 1922 נתמנה לעורך הראשי של "הארץ". העבירו בראשית 1923 מירושלים לתל-אביב וערך אותו עד 1937. הצטיין כפובליציסט ובעל סגנון עברי משובח, קבע את פרצופה התרבותי של העתונות העברית היומית בארץ. פרסם בתקופת עריכתו אלפי רשימות ומאמרים בחתימה מ. ג., מ. בנאל ועוד.
נוסף לעבודתי העתונאית עבד גם עבודה ספרותית ומדעית, תרגם את ספרו הגדול של וינדלבנד: "תולדות הפילוסופיה החדשה" ב-3 כרכים, את "המבוא לתולדות הפילוסופיה" לקונו פישר, ערך את "חכמי יון" לגומפרץ, כתב מונוגרפיה יפה על אחד העם ופרסם מסה פילוסופית חשובה על הרמב"ם. היה ער לכל הפרובלימות של תרבות, חנוך והוראה בבתי-הספר לכל דרגותיהם וזרמיהם. זמן ידוע נמנה בין עורכי "החנוך". ב-1938 נבחר ע"י הקורטוריון של האוניברסיטה העברית בירושלים לחבר המועצה של האוניברסיטה.
השתייך לזרם הציונים הכלליים בהסתדרות הציונית. אחרי התפלגות הארגון נמנה על התאחדות הציונים הכלליים הדימוקרטית (א). השתתף כציר בקונגרסים ציונים החל מהששי. היה חבר הועד הפועל הציוני, חבר אספת הנבחרים, הועד הלאומי, מטעם האגף הדימוקרטי. היה תומכו ומעודדו הנלהב של "הנוער הציוני" ומורה דרכו האידיאולוגית.
בשנת 1938 יצאו לאור בהוצאת "הנוער הציוני" שני כרכים ממאמריו בשם "עם חלופי משמרות", ואחרי פטירתו הופיעו עוד שני כרכים על "אישים בציונות" ו"אישים במדע ובספרות".
בסוף אייר תרצ"ט יצא לסיור של הקה"ק בלוית עסקנים בנקודות ההתישבות החדשה בעמק בית שאן והגליל. בדרך חזרה אירעה תאונת דרכים, ונפצע קשה. נפטר ב-ה' סיון תרצ"ט והובא לקבורה בבית הקברות הישן בתל-אביב.
לזכרו נוסדה בשומרון נקודה בשם כפר גליקסון ע"י הנוער הציוני. כן נקרא על שמו רחוב בתל-אביב. צאצאיו: נעמי (אשת דר. אברהם וייס): מרים ; בנימין (חבר קבוצת בית השיטה, ממארגני תנועת "החוגים"-המחנות העולים בא"י).
אליעזר הכהן לאפין
נולד בגרודנה, רוסיה הלבנה, כ"ג תמוז תרי"ב (1852), לאביו ר' ישראל משה , שנקרא גם ר' משה פישל או בקיצור פישל (שהיה מעסקני הישוב הישן בירושלים ונודע בכינוי "ר' פישל נגיד ") בן ר' אריה ליב בן ר' פישל (שהיה יועץ מלך פולין האחרון לפני כיבוש המדינה וחלוקתה ושם משפחתו היה "לאפעש" ונשתנה אח"כ ל"לאפין"), ולאמו שרה פראדיל בת הרב אברהם גרשון חרל"פ מסוחו-ווליה בן ראשהישיבה הרב זאב חרל"פ בטיקטין, שלפי מגילת יוחסין מוצאו מבית דוד המלך (נפטרה בירושלים, כ"ד אדר שני תרצ"ב).
התחיל ללמוד ב"חדר" בגרודנה ובהיותו בן עשר עלה ארצה עם הסבא ר' אריה ליב ועם הוריו ואחיו בצלאל ואברהם . מגרודנה יצאו בסוף חודש אב תרכ"ב, נסעו כארבעה שבועות עד אודיסה, נשארו שם עד אחרי החגים, נסעו ליפו באניה ומשם בר כיבה על חמורים ופרדות לירושלים בראשית תרכ"ג, ור' פישל, שבהביאו עמו כ-80.000 רובל היה ה"נגיד" הגדול בירושלים, רכש לו חצר גדולה בעיר העתיקה שנקראת על שמו עד היום "חצר ר' פישל נגיד", החזיק בית-מדרש פרטי בביתו ונתן לבניו את מיטב החינוך היהודי והכללי שהיה אפשרי בעדת האשכנזים בירושלים בימים ההם. אליעזר למד תורה מפי טובי המלמדים הפרטיים; הרב זבולון חרל"פ ור' יהודה בלומנפלד ("ר' יודל לומזר "), ובישיבות וממורים פרטיים ששכר לו אביו למד עברית וערבית וידע את השפה הערבית על בוריה בדיבור ובכתב.
בסוף תרכ"ה נסעו הוריו לרוסיה לסידור ענינים שונים ואז ארסו בשבילו, על-ידי כתיבת "תנאים", את חנה לאה בת הרב יהונתן לוריא ואשתו מרים , שהיתה אחותו של הרב מרדכי גימפל יפה מרוזינוי (שהיה בשנותיו האחרונות ראש הישיבה ביהודיה שליד פתח תקוה), ובכסלו תרכ"ז חגגו את החתונה בירושלים.
כחמש שנים ישב עוד עם אשתו בבית הוריו והמשיך ללמוד בישיבות. אח"כ עבד במשרד "הועד הכללי - כנסת ישראל" כמנהל "מחלקת הגיוס". (עד להנהגת חובת צבא כללית בטורקיה, מעת מהפכת "הטורקים הצעירים", גם על לא-מושלמים, היו בני דתות אלה חייבים לשלם מס מיוחד "אסכריה", לפדיון