ביצור נקודות הישוב והיה נוסע במכוניתו בלי הרף ממשק למשק, ממושבה למושבה, ערך את תכניות הביצורים והדריך בעניני הגנה מפני תוקפים, וכן ליוה את העולים לנקודות החדשות והשתתף בארגון ביצורן והגנתן.
כשחזר מסיור באחת הנקודות החדשות בשומרון ובעברו במכוניתו מדרום לחדרה, ליד פרדסי גוש עטה, עצר לפתע את מכוניתו, למנוע התנגשות באופנוע שיצא לפתע מדרך צדדית. המכונית התהפכה לתוך תעלה והוא נחבט בראשו ובחזהו ומת בו במקום ביום י''ב אייר ת"ש (20.5.1940) והובא לקבורה בנחלת יצחק.
הניח בת יחידה - מיכאלה.
אברהם אבא פבזנר (פויזנר)
נולד בצ'צ'ארסק, מחוז הומל, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, בשנת תקצ"ב (1832), לאביו יוסף , ממשפחת תלמידי-חכמים וחסידי חב"ד בעלי אחוזות עשירים (דודו זלמן מוארשה היה מוסמך לרבנות אך סירב לקבל כסא רבנות כשהוצע לו, היה היהודי הראשון שקיבל רשיון לקנות קרקע ברוסיה, רכש ב-1817 את אדמת הכפר קוכאר ואח"כ את הכפרים דויקוביץ וקובלובקה. ב-1825 יסד בקוכאר בית חרושת לטויה, הושיב בכפריו יהודים וחינכם לחקלאות ולחרושת וב-1835 מסר את הקרקע למתישבים היהודים, סיפק את צרכיהם בכסף ובציוד והקים בתי ספר ללמד את הילדים המוכשרים). אברהם אבא קיבל חינוך תורני חסידי. נשא לאשה את נחמה חנה בת הרב שמעיה אבן-טוב . היה בר-אורין וחסיד חב"די נלהב, בעל אחוזה ועשיר מופלג, נדיב רוח ונדיב לב, תמך במוסדות החסד ובמשפחות תלמידיחכמים נצרכים, מראשוני חובבי ציון. שלח את בנו מנדל לעלות ארצה כחלוץ לפני כל המשפחה שתבוא אחריו, אך עסקיו המרובים עיכבוהו ודחה מזמן לזמן את עליתו ארצה.
גירוש היהודים ממוסקבה היה לו לאות מן השמים שאין להתמהמה עוד, ובתרנ"א חיסל את עסקיו הרבים ברוסיה, עלה ארצה עם משפחתו והתישב תחילה בנוה צדק שביפו. לאחר שנה רכש באמצעות הרי"מ פינס את נחלת בנדיט אורשאנסקי בגדרה ויצא להתנחל שם.
השתתף בגדרה בכל עניני הצבור ושקד על שיפור מצב המושבה, הכניס נימה של אצילות ומסורת דתית לתוך ההוי של המושבה. בשבתות היה מזמין את כל העדה לביתו ל"קידוש" אחרי התפילה.
נפטר בגדרה, י"ג חשון תרע"ה.
צאצאיו: יוסף ואייזיק (בארצות הברית), הלל (בגדרה), מנחם מנדל, פאולין (פסיה) אשת ישראל רצ'קובסקי, צירה הורביץ (בקנדה), אגנסיה אשת עו"ד אשר גדינסקי .
יצחק אייזיק בן-טובים (בנדט)
נולד בראסיין, ליטא, בשנת תרי"ב (1852), לאביו הרב שלמה זלמן בנדט , רב מטעם הממשלה בביאליסטוק (בן הגאון הצדיק ר' שמואל חסיד מראסיין). למד בחדרים ובישיבות נובהרדוק והשתלם בשפות ובמדעים באופן פרטי. החליף בבחרותו את שם המשפחה בנדט לשם העברי בן-טובים וכך נרשם גם בפנקסי השלטונות.
נשא לאשה את שיינה חיה בת ר' מרדכי דו דובסקי מביאליסטוק ועסק שם בניהול פנקסים ועסקים. היה מראשי עוזריו של הרב שמואל מוהליבר בפעולות חיבת ציון והשתתף יחד אתו ועם יעקב בכרך מביאליסטוק באספת חובבי ציון מכל רחבי רוסיה בוילנה (ח' אב תרמ"ט) ובנסיעותיו המסחריות הרבות ברוסיה הטיף לחיבת ציון. הצטרף לאגודת "בני משה" מיסודו של אחד העם . באביב תר"ן נבחר יחד עם הרב מוהליבר וד"ר יוסף חזנוביץ כצירי חו"צ מביאליסטוק להאספה המיסדת של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בפלשתינה ובסוריה" שהתקיימה ב-28.4.1890 באודיסה. החברה אושרה ע"י הממשלה הרוסית כחברה ראשית שמרכזה באודיסה וסניפים לה בבל רחבי רוסיה.
באותה ועידה נבחר לחבר הועד הפועל של חו"צ ביפו ובסיון תר"ן עלה ארצה בשיירה הראשונה של חו"צ בראשות הרב מוהליבר והיה מזכיר השיירה. פעל ביפו בעניני העליה והישוב כחבר הועד הפועל, יחד עם ר' יחיאל מיכל פינס , בראשותו של המהנדס זאב טיומקין . העלה אחריו את משפחתו מביאליסטוק (הגיעה ארצה ביום ח' כסלו תרנ"א) ונתן יד ועזרה ליסוד אגודת "עזרת נשים" ביפו, לשם עזרה לעניים, שבראשה עמדו רעיתו, חיה צפורה אשת הרי"מ פינס, רחל לאה אשת ר' זרח ברנט, טובה ברקוף , ועוד.
בגלל חילוקי דעות בענין בית-הספר שיסדו עם