על סדר משקי בניהול הענינים הכספיים, בתיאום ההוצאות להכנסות בקופה הציונית וליצירת שווי-משקל בתקציב, עמד בתוקף על עיקרונותיו, עיקרונות הסדר, לעומת הדרישות לכספים מכל הצדדים והתקפות אישיות עליו בגלל סירובו. בתקופת תסיסות הערבים שהוסתו על ידי אלמונים זרים לפרעות ביהודים בשנות 1919, 1920 ו-1921 הצטרף לשורות ההגנה העצמית העברית, וכשמצאו שלטונות הבטחון לנחוץ להעמיד לדין כמה מחבריו בשל התעסקות בנשק למילוי תפקיד שמירת הבטחון, ששלטונות הבטחון הממשל תיים לא קיימוהו די הצורך, השתמש בידיעותיו ובסמכותו כעורך דין להגן עליהם במשפט. בשנות כהונתו כגזבר ההנהלה הציונית - עד שנת 1929 מילא בכמה מקרים את המקומות של ראשי מחלקות שונות, ואף את מקום מנהל המחלקה המדינית.
ב-1927 נתמנה לקונסול הולנד בירושלים ומ-1929 ואילך לקונסול כללי של הולנד בכל הארץ.
השתתף בהנהלת מפעלים ישוביים שונים ובכל מקום שמר על עיקרונותיו למען הבסיס הכלכלי של המפעלים, ובגלל עמידתו התקיפה על דעותיו כינוהו חבריו בשם "עקשן הפרינציפים".
עוד בשנת 1920 החל לעזור למר נובומייסקי בפעולותיו למען קבלת הזכיון לניצול אוצרות ים המלח, ומשאושרה חברת האשלג היה נציגה בירושלים, ומשפרש ב-1929 מתפקידו בהנהלה הציונית הצטרף להנהלת המפעל על חוף ים המלח ואף הכניס כמה שכלולים בסדרי העבודה.
בגלל עבודתו המאומצת בתנאים הקשים ותוך רגישות יתרה נתעייפו עצביו ובהגיעו לשנתו החמשים, ב-9361, אמר לפרוש מהעבודה, לחיות חיים שקטים ולהתמסר לאמנות, שחיבב אותה מעודו ואף תמך בידי האמנים ביד נדיבה. והנה פרצו המהומות בארץ והונח היסוד לנמל תל-אביב, והיה צורך למסור את ניהול הנמל לידי אדם מוכשר לתפקידו אף בתנאים קשים ולתפקיד זה נבחר הוא, והתמסר כליל לביסוס קיומו של הנמל ולפיתוחו שיהיה חי נושא את עצמו. הנהיג שכלולים בעבודה וראה את שרותו לטובת המפעל כיעוד חייו.
אך המשימה היתד, - בתנאים הבלתי-אפשריים מצדדים שונים - אפילו למעלה מהיכולת שלו, ושוב סבל רבות מרגישות ורפיון-עצבים, וברגע של חולשה שם קץ לחייו ביום כ"ב כסלו ת"ש (4.12.1939) ונקבר בתל-אביב.
יצחק ורפל
בן שמואל. נולד בי' תמוז תרע"ד בעיר סאסוב בגליציה המזרחית.
נתחנך ב"חדר" המסורתי לכל דרגותיו, אח"כ למד ב"ישיבה" ובגימנסיה.
בשנת תרצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל ואביו התישב ברחובות.
בבואו ארצה המשיך את למוריו באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחרי שסיים בה את חוק למוריו קבל את התואר M.A. (מוסמך למדעי הרוח).
נספח לתנועת "תורה ועבודה" מנעוריו והיה ממיסדי ארגון הנוער "בני עקיבא". לפני צאתו לארץ ישראל שימש מזכיר וחבר בהנהלה הראשית של "תורה ועבודה" בגליציה.
היה זמן-מה מורה בבית הספר התיכוני "מעלה".
כשנוסד "מוסד הרב קוק" נתמנה למנהל המוסד הנ"ל. כנציג הפועל המזרחי נבחר למוסדות ציונים שונים: לועד הלאומי, לנשיאות מרכז "הפועל המזרחי" בא"י, לחבר הועד הראשי של "המזרחי העולמי", ובשנים האחרונות למנהל מחלקת המלאכה של הסוכנות היהודית, מנהל חברת "עידוד" והמרכז לגמ"ח בא"י.
פרסם הרבה מאמרים בעתונות "המזרחי" ובעתונות הכללית ("הצפה", "סיני", "העולם", "במישור" וכוי).