שמעון דוד יפה
בן ראובן וחיה שרה, נולד בכ"ח שבט תרמ"ט (1889) בכפר יאנואוצי, מחוז חוטין, פלך בסרביה. מצאצאי ר' מרדכי יפה בעל ה"לבושים" ואחיו של אליעזר יפה.
את חנוכו קבל ב"חדר". כשגדל נשלח ע"י הוריו לאודיסה ושם למד זמן-מה ב"ישיבת" אודיסה. למד ועבד זמן-מה בבית-חרושת לזיקוק יין שרף ביאנואוצי.
בתרס"ט עלה לארץ. הלך ישר לכפר ונעשה פועל חקלאי, וגם שמר בשעת הצורך. עד מלחמת העולם הראשונה עבד במשך בל הזמן ברחובות, בןשמן, חולדה, פתח-תקוה, כנרת ומגדל. כן שמר בכנרת ובבן-שמן וברחובות. כעסקן פועלים נבחר ע"י הפועלים לועדים החקלאיים השונים בגליל ולועדי השמירה והבטחון והיה חבר למרכז הסתדרות פועלי הגליל בכנרת.
כשנכבשה הארץ ע"י הבריטים היה מהיחידים שבמפלגת "הפועל הצעיר" שהתנדב לגדוד העברי "הראשון ליהודה" ה-40 ועלה לדרגת סרג'נט, כמומחה ללימוד קליעה.
עם שחרורו מהגדוד בתר"פ הוזמן לערוך את "השדה" וממשיך בעריכתו עד היום, והעלה אותו לדרגת עתון חקלאי משובח. מתש"ב עורך את "השדה לנוער" ומשנת תש"ו את "השדה לגן ולנוף".
כמו כן ערך כמה עשרות ספרים על נושאים חקלאיים.
בתרפ"א נשא לאשה את מרים בת ישראל ברדיצבסקי מניקולייב.
פרסם הרבה מאמרים פובליציסטיים ב"הפועל הצעיר", ב"דבר", ב"העובד הציוני" על עניני השעה. בבלשנות פרסם מאמרים ב"לשוננו" וב"השדה". פרסם זכרונות מענינים על תקופת "השומר" ב"דבר לילדים" בשם: "זכרונות של שומר" ובקובץ "השומר".
פרסם מאמרים גם בפסידונימים אלה: ש. ד. י., בן-ראובן, בן-שרה.
חיים זיידמן
בן יחיאל מיכל. - נולד בכ"ה כסלו תרמ"ה (1884) בעיירה אוזיראן שבגליציה. מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיטשב וממשפחת קלמן שולמן בוילנה.
למד ב"חדר"' ב"ישיבת" אוזיראן, וסיים את למודיו בבית הספר הגבוה למסחר בצ'רנוביץ.
היה חבר לאגודה ציונית "דגל ציון" בפודבילוצ'יסק, ובהיותו בן כ"ג, סמוך לגמר למודיו בצ'רנוביץ, עלה לא"י בחודש מאי 1908.
עבר לפתח-תקוה, במחשבה תחילה להיות פועל חקלאי. אחר שלשת ימי עבודה ראשונים קבל "חררה", חלה בקדחת והוכרח לשוב ליפו.
בסוף מאי 1908 נתקבל כמזכיר בגימנסיה "הרצליה" ואחרי כמה חדשים קבל משרת מזכיר בבנק אנגלו פלשתינה ביפו. במשרה זו כיהן עד פרוץ המלחמה העולמית הראשונה - ועד הגירוש מיפו. מטעם הבנק נתמנה כמורשה בצפת ובחיפה בימי הגירוש.
נשא לאשה את מלכה בת שמואל קיסילוב (אחות קצין מחוז ת"א יעקב קיסילוב). כשנכנסו האנגלים לארץ חזר לעבודתו באפ"ק יפו.
בימי המאורעות, בשנת 1929 עבר לצפת במנהל סניף הבנק עד 1934 ואח"כ עבר לפתח-תקוה כמנהל הסניף.
מראשוני הבונים בתל-אביב ובין המיסדים של נחלת בנימין, שהיתה ביסודה כעין שכונה נבדלת בשם "חברה חדשה".
בשנת 1921 נבחר לחבר מועצת עירית תל-אביב מטעם הסתדרות בעלי בתים (שהיה אחד ממיסדיה) עד סוף 1926. היה חבר ועדת הבקורת של מועצת תל-אביב.
היה פעיל מאד בהסתדרות הציונים הכלליים בתל-אביב.
בשנת 1920 היה בין מניחי היסוד של "הסתדרות הפקידים ובתי מסחר". חבר הנהלת "בית האכר" בפתח-תקוה.