והבטחה מאת הפקידות לרשיון ממשלתי לבנות בית, ואז ירדה המשפחה למשמר הירדן ומחוסר רשיון לבנין גרו כשלש שנים בצריף שהקימו, ובינתים הלכו לאיבוד כל חמרי הבנין שהכינו. שמואל ואחיו עבדו כל הזמן כפועלים בעבודה קשה אצל הפקידות בראש פנה, ומשם עבר שמואל לעין זיתים תרנ"ג-נ"ד לעבוד בנטיעת עצי זית והרכבת גפנים תחת הנהלת האגרונום גולד. משנתקבל הרשיון לבנין ואביו בנה בית גדול ורפת במשמר הירדן חזרו הבנים אליו ועבדו במשק ונתנסו בכל התלאות של ראשוני משמר הירדן: התקפות שוסים, הקדחת לסוגיה השונים, מחלות עינים, חוסר שמירה וחוסר שרות רפואי.
כשיסד הבארון את המושבה מטולה בקיץ תרנ"ו נבחר שמואל כפועל ותיק להיות מהמתנחלים בה. התמסר לפיקוח משקו ועסק בצרכי צבור בתפקידים שונים ובזמנים שונים כיו"ר ועד המושבה, מזכיר הועד, חבר ועד ההורים, חבר בחברה קדישא, מיסד ושופט במשפט השלום העברי המקומי וחזן בביתהכנסת. הודות לתפקידו זה האחרון שוחרר, כ"כלי קודש", משרות צבאי במלחמת-העולם הראשונה, אך כאחראי לעניני המושבה נפל בחלקו סבל רב בשל אישור תעודות בענינים הנוגעים לשלטון הצבאי והאזרחי, ובזמן גילוי קשר הריגול והמחתרת העברית "נילי" נלקח לחקירות וכשלא יכלו החוקרים להוציא מפיו מה שרצו לשמוע הלקוהו "פאליקות" (הצלפות על כפות הרגלים) ולקחוהו למאסר בנצרת.
בתקופת השלטון הצרפתי הקצר שלאחר המלחמה ההיא בגליל היה חבר מועצת התושבים ליד מושל הנפה בג'דידה, ותודות לקשרי הידידות בינו ובין הבקים והאפנדים שבסביבה עלה בידו לפעול לטובת המושבה בכלל ולטובת אנשים פרטיים רבים, להצילם ממשפטים ומתסבכות שונות ואף להציל משמד בת ישראל שנחטפה בידי ערבים.
לאחר כמה שנים נתמנה לשרות בפקידות פיק"א, עבר לחיפה, היה חבר במועצת ברית הציונים הכלליים, אבל בעיקר התמסר למשפט השלום העברי, וביחוד לשיפוט בעניני מסחר. את זיקתו לקרקע חידש בנטיעת פרדס בפרדס-חנה.
צאצאיו: ירמיהו (עו"ד); לאומי; עיונה אשת אפרים טיבר; מילכה; גאולה .
מנחם מנדל בוגרצ'וב
נולד בכפר צ'רניגובקה, ליד ברדיאנסק, פלך טאווריה (קרים), רוסיה, בשנת תרכ"ח (1868), לאביו ר' דב נחום (שהיה רב ושו"ב לאכרים היהודים באותו כפר, שהתישבו על הקרקע בהמרצתה ובעזרתה של ממשלת רוסיה הצארית) ולאמו מוסיה ביילה בת חיים קובלנוב . קיבל חינוך תורני מפי אביו ואח"כ השתלם בלימודי חול, בהשכלה כללית ובידיעת הספרות העברית. התמסר לפעילות ציונית וצבורית יהודית, ביחוד בקרב הנוער והפועלים.
נשא לאשה את לאה לבית עזרת .
בתרס"ה עלה ארצה בזרם העליה השניה ועבד כפועל חקלאי בפתח-תקוה, וגם כאן מצא לו שטח פעולה צבורית לטובת חבריו הפועלים. שכר העבודה לא הספיק לפרנסת משפחה ולכן ארגן את חבריו להתנחלות במשקי-עזר ויחד עם עוד כמה פעילים פנו לועד האודיסאי של חובבי ציון בבקשה לעזור להם בכיוון זה. כתוצאה מכך נוסד מושב-הפועלים הראשון, עין גנים , ליד פתח-תקוה וגם הוא היה בין המתנחלים בו, עיצב את דמות המושב על פי עקרונות של עבודה עצמית ועבודה עברית, עזרה הדדית וכו' וטיפל בהנהגת המושב ובהגשמת העיקרונות הללו במציאות, וכן היה שקוד לעזור לחברים במצבים קשים שונים אף באופן פרטי.
אחיו הוא הד"ר חיים בוגרשוב , מנהל הגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב.
נפטר בתל-אביב, ט"ו אלול תרצ"ד ונקבר בנחלת יצחק.
הרמן פסקל
נולד בבאקאו, מולדביה, רומניה, בשנת תר"א לאביו יוסף . קיבל חינוך מסורתי והשכלה כללית בצרפתית, רומנית וגרמנית.
עסק במסחר ושימש בתפקיד סגן-קונסול של אוסטריה בגאלאץ. כשהפסיד את כספו במסחר התפרנס מהוראת השפה הצרפתית.
הצטרף ל"חיבת ציון" מראשיתה, השתתף בתעמולה למען העליה בנאומים, בפעולה בועד ובעריכת עלון מיוחד ברומנית, ובחורף תרמ"ב הפליג מגאלאץ באניה "איריס" בקבוצה השלישית של העולים, ועמו רעיתו סופיה , אשה משכילה ורבת מרץ, בניו פרץ ויוסף ובנותיו ברטה (שנישאה אח"כ למר חזן , מנהל בפקידות הבארון רוטשילד), בלה (נישאה למאיר אפלבוים) ופאני (נישאה למאיר טמשס ).