מהר, ואחרי עכובים רבים שבאו מצד אביו ובני משפחתו הגיע באייר תרנ"א לארץ ישראל.
בבואו ארצה רצה ללמוד בביה"ס החקלאי שב"מקוה ישראל", אך מפני הלשון הצרפתית שהיתה השלטת בבי"ס זה בימים ההם, הלך לראשון לציון ושם עבד בתורת פועל.
אח"כ עבר לחדרה, במקום שהסבא שלו, שמעיה, קנה אדמה בשביל הצעירים למשפחת סמילנסקי. בחדרה עבד, אך חלה בקדחת ואחרי שנאלץ היה לצאת מחדרה חזר לראשון לציון, ולפי דרישתו של הסבא שלו הנ"ל חזר לרוסיה.
בהיותו בן י"ז החל בכוחות עצמיים לדאוג לעתידו. אמו מתה עליו בהיותו נער ואביו ישב על התורה והעבודה וג"כ מת בדמי ימיו, ולכן מוכרח היה לדאוג לעצמו. בעזרת מכתבי הבוכהלטריה של י. ב. לויק רכש לו ידיעות בהנהלת פנקסים, ומצא לו עבודה בבנק קטן בסמילה.
עד מהרה עבר מסמילה ליליסבטגרד והתחיל לעבוד במשרדו של רב העדה מטעם, זאב טיומקין, שהיה גם מורשה הגליל הציוני. במשך שנים היה "מנושאי כליו" של טיומקין, בראשונה בתור מזכירו ומנהל המשרד שלו, ואח"כ הטיל עליו גם את הנהלת הלשכה הציונית המרכזית של גליל יליסבטגרד, שכלל בתוכו את פלכי חרסון, פולטבה, חרקוב ופודוליה.
פעולתו הציונית היתה מסועפת. במשך שמונה שנים יסד בגלילו מאות אגודות ציוניות ולקח חלק בעשרות כנוסים ציונים גליליים ומחוזיים.
בשנת 1902 נשא לאשה את שרה בלומה בת העסקן ניסן בלוצרקובסקי (נפטרה בת"א כ"ג אב תרפ''ג). בנם יחידם, שמעיה , יושב בתל-אביב. ב-2.3.1906 עלה ארצה עם משפחתו על מנת להשתקע בה.
קנה מניות "עתיד", רכש לו פרדס, וכשנוסדה "אחוזת בית" רכש לו מגרש בשכונה החדשה ונעשה פעיל בחברת השכונה עד שנבחר לועד הראשון בי"ב תמוז תרס"ו ושימש שנים אחדות כחבר הועד והמועצה.
שנתים וחצי שמש כמנהל המחסנים של בית חרשת ליציקה ל. שטין ושות' ביפו, ושנה וחצי מנהל מסחרי ראשי (והיה בעל מניות).
מיולי 1910 נתמנה כמזכיר, מנהל חשבונות וגזבר בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב.
בימי מלחמת העולם הראשונה גורש יחד עם תושבי ת"א, סבל יחד אתם, ונמצא כל הזמן עם תלמידי הגימנסיה בשפיה שליד זכרון-יעקב, ועליו הוטלה הדאגה להשגת האמצעים לכלכלת התלמידים והמורים.
בראשית 1921 הוזמן ע"י מ. דיזנגוף למפקח כללי בעירית תל-אביב. בתפקיד זה היה עד 1927. ומספטמבר 1927 ועד היום משמש הוא כמנהל מחלקת המים והמאור של עירית תל-אביב.
ממיסדי המרכז המסחרי בת"א ב-1922-1921 פעיל בכל מיני מוסדות תרבות וכלכלה. חבר מועצת ברית הציונים הכלליים, חבר הועד המפקח של הגימנסיה "הרצליה", יו"ר הנהלת בנק בעלי בתים, ראש מועצת חוג האופירה הארצישראלית, חבר ועד בית-אוסף העתונות העברית "בית הלבנון" וחבר מועצת אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא לשכת "מוריה" של הבונים החפשים (1941).
פרסם הרבה מאמרים בעתונות הארצישראלית וחו"ל: "הארץ", "הבקר", "העולם" "דואר היום", "חדשות אחרונות", ידיעות עירית תל-אביב, "הדהשבוע", "9 בערב", "הבונים החפשים", "רזסוויט" "רמה", "קדימה" באודיסה, "יוורייסקאיה מיסל" (רוסית) וכו'.
בשנת תש"ב הופיע קובץ מאמריו הראשון בשם: "עם בני דורי" (הערכות וביוגרפיות של גדולי הדור). עומדים להופיע עוד שני כרכים: הכרך השני של "עם בני דורי", וכרך שלישי שיכיל מאמרים מוקדשים למוסדות תל-אביביים ולשאלות היום.
העסקנית ד"ר מרים קיסילובה-סמילנסקי - רעיתו (בזווג שני - משנת תרפ"ד).
ד"ר מרים קיסילובה-סמילנסקי
נולדה לאביה אלחנן ולאמה בוסיה לבית לוין, בכ"ח כסלו תרמ"ו בעיר רוגצ'וב, פלך מוהילוב שברוסיה הלבנה.
בילדותה למדה ב"חדר", ואח"כ אצל מורים פרטיים ידיעות כלליות, שהכינו אותה לגימנסיה לבנות.
עמדה בהצלחה בבחינות וסיימה את חוק למודיה בגימנסיה הנ"ל בהיותה בת י"ז וקבלה אפילו מדליה של כסף.
לשם המשכת למודיה יצאה לחוץ לארץ ולמדה במחלקה הרפואית של אוניברסיטת ברלין, אך עברה משם לג'יניבה, במקום שסיימה את חוק למודיה וקבלה את התואר ד"ר לרפואה. כשחזרה לרוסיה הוכרחה לעמוד בבחינות ממלכתיות, כדי שתוכל למלא את