המושבה יבנאל מטעם חברת יק"א ולהושיב בה אף את יוצאי מטולה. בינתים נוגעו הוא ומשפחתו במגפת החולירע שפקדה את טבריה, אך הבריאו ונשארו בחיים.
בכ''ב תשרי תרס"ב השתתף בהנחת היסוד למושבה יבנאל, ושוב עבר את כל הלבטים של מיסדי נקודה חדשה, אך לא זכה לראות בטובה שבאה אחרי עמל רב.
בתאונת עבודה נפצע קשה, הועבר לבית-החולים בצפת, ושם נפטר ונקבר ביום כ"ג תמוז תרס"ד.
אשתו המשיכה לטפל במשק עוד 4 שנים, עד שהמשק נהרס בעקב מגפת הבהמות. אז עברה לירושלים, סידרה את הילדים במוסדות-חינוך ועבדה למען פרנסתם.
צאצאיהם : סימה (ז"ל), זהבה אשת זאב גרינברג מנהל מוסך הרכבות בלוד, בן-ציון (ממתנדבי הגדוד העברי במלחמת-העולם הראשונה, עובד במחלקת המים של עירית ת"א).
ד"ר נסים בראון
נולד בעכו, בשנת תרל"ז (1877), לאביו ראובן ולאמו רחל לבית ישבי .
בעודו נער עבר עם הוריו לבירות. שם למד בביה"ס של כי"ח (אליאנס) ואח"כ באוניברסיטה הצרפתית בבירות ובאוניברסיטה הטורקית באיסטמבול והוסמך לרופא-שינים.
התישב ביפו והיה מראשוני רופאי-השינים בעיר. רוב הפונים לעזרתו היו ערבים, וכך נוצרו יחסי ידידות בינו וביניהם, ובימי מתיחות שירת את הישוב היהודי בפעולות להשקטת הרוחות בין הערבים.
נשא לאשה את חוה בת יעקב ארקין (מ-11 הראשונים מיסדי המושבה עקרון).
היה אח בלשכת הבונים החפשים "היכל שלמה" ביפו, וביום 16.5.33 היה בין 16 אחי לשכה זו שיסדו את לשכת "הכוכב" והיה נשיאה בשנות 1933/34.
השתתף ביסוד אגודת רופאי-השינים בארץ והיה חבר בועד שלה.
היה אדם נוח לבריות, חביב על כל מכיריו. עזר למחוסרי אמצעים הן בריפוי חנם והן בדרכים אחרות.
נפטר בתל-אביב, כ"ב תשרי תרצ"ו (19.10.35) ונקבר בבית-העלמין הישן.
צאצאיו: חנה אשת נסים עוזיאל; אליעזר ; נעמי אשת רוברט ברנט: אברהם ; ראובן .
ראובן יודילביץ
נולד בקרמנצ'וג, רוסיה, בשנת תרכ"ב (1862), לאביו יהודה . קיבל חינוך מסורתי ואח"כ החל לעבוד כפקיד בבית-מסחר. כאן נזדמן לו בראשונה להגיע לידי גילוי נדיבות לבו עוד בהיותו בשנתו העשרים. הוא וחברו בעבודה קנו בשותפות שטר-הגרלה במחיר גדול לתשלום בשיעורים. חברו לא יכול להמשיך בתשלומים והודיע לראובן שהוא מוותר על חלקו. קיבל מראובן את תמורת התשלומים שכבר הכניס והשאיר לו להמשיך לבדו בתשלומים עד הסוף. והנה זכה אותו שטר בסכום הגון ואז נתן ראובן לחברו את מחצית הזכיה כאילו לא פסקה השותפות ביניהם.
בהיות ברשותו סכום כסף הגון החליט לבסס בו את עתידו בארץ-ישראל ובשנת תרמ"ב עזב את משרתו בבית-המסחר ועלה ארצה. באותה אניה נסעה ארצה חבורת בילו"יים בת שנים-עשר איש. כשעברו בנמל איסמירנה נגנב מגזבר החבורה, ישראל בלקינד, כל כספם המשותף, בסך 90 דולר, שנועד לסידור ראשזן ולכלכלתם בימים הראשונים לבואם ארצה. הכסף נגנב במהומה הגדולה בשעת פריקה וטעינה וכשהבחין בלקינד אח"כ בהעדר הכסף, כבר נעלמו עקבות הגנב. בהיות הבילו"יים במצב מיואש זה, הלוה להם יודילביץ מאה רובל מכספו וניחמם והרגיע את רוחם.
בהגיעו ליפו הצטרף לועד "חלוצי יסוד המעלה" שיסדו את ראשון לציון, קנה מאת צבי ליבונטין חלקת אדמה והיה מהראשונים שעלו על אדמת "עין הקורא". נטע כרם, בנה בית, נשא לאשה את בתיה בת אברהם ויסל והיה אכר וכורם וחבר פעיל במושבה ראשון לציון. היה ממונה לפקח על הסדרים