המחוצף. וכששאלו אח"כ, כיצד העיז להתקומם נגד ערבי בלב העיר העתיקה, השיב להם, שאילו נהגו גם הם כך לא היו שרויים כאן בגלות ישמעאל.
במלחמת-העולם הראשונה הצטרף בנו לוי-יצחק (ליובה) למחתרת העברית "נילי", יצא בהסתר מצרימה ועזר לאהרן אהרנסון בפעולותיו בשרות הידיעות לטובת הצבא הבריטי וביצע שרותים רבי-ערך. השלטון הצבאי הטורקי דן אותו למיתה שלא בפניו יחד עם יתר חברי "נילי" שהיו במצרים. כשנתגלה קשר "נילי" נאסר והובא לחקירה במלון גראף בזכרון יעקב, נשא את יסוריו באומץ, וגם אשתו התנהגה בקרירות רוח למופת, כי צאצאי הרב מלאדי שהיה אסיר המלכות ברוסיה אינם מתפעלים ממאסרים כאלה, וכמו הרב ר' שניאור זלמן ישב גם הוא בין שומריו וקרא תהלים כל הזמן, והטורקים התחשבו בהדר פני שיבתו ושחררוהו במהרה בלי עינויים, אך החרימו את כל הסוסים והפרות ממשקו.
אחרי המלחמה זכה לראות את מושבתו בריאה ומתפתחת, ובשכבו על ערש מחלתו בימיו האחרונים, כשסיפרו לו כי הנה מותחים כעת חוטי חשמל על העמוד מול ביתו ועוד מעט והמושבה תואר בחשמל, התאמץ וקם ממטתו, נגש אל החלון ובירך "שהחיינו".
נפטר בחדרה, כ"ב אייר תרצ"ב, ואשתו אסתר נפטרה אף היא בחדרה, כ"ב תשרי תרצ"ט.
צאצאיהם : קריינה אשת משה חסידוב (בתה היא גב' סימה רפפורט ממזכירות התאחדות בעלי התעשיה); ברוך; שושנה אשת צבי יובל (חדרה); חיה דובע (אניוטה) אשת אליהו פרת (רוסיה); לוי יצחק (לובה); מנחם מנדל (חדרה); חיים אברהם (לונדון).
צבי שמשי (שימשלביץ')
נולד בסמורגון, פלך וילנה, ט"ו כסלו תרכ"ג (1862), לאביו ראובן ישראל (ממשפחה מיוחסת של דורות רבנים ועסקנים כגון: הצדיק ר' משה אשכנזי הלפרין שנקרא "איוויער", ר' אליהו חיים מייזל הרב מלודז, ר' אליקום שלמה שפירא הרב בגרודנה, ולפי הקבלה שבמשפחה מגיעה שלשלת יחוסה עד רש"י ועד דוד המלך ; נכד ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות" ; בן-דודם של הפרופ' נחום סלושץ והסופר א. א. קבק ; תלמיד-חכם, חוכר-אחוזה ואח"כ מנהל תחנת הדואר בעיירה ווארונובה), ולאמו אסתר . למד בחדר תנ"ך, תלמוד ופוסקים והשתלם בהשכלה כללית וברוסית. בן י"ח נסע להשתלם בלימודים במינסק ואח"כ בפולטאבה. שם נשא לאשה בתרמ"ד את עטרה (קריינה) בת ר' ישראל ליב קופילביץ , נכדת הרב ר' מאיר הלוי-אפשטיין מוילנא, והתפרנס כסוכן לטחנות-קמח בפולטאבה. הצטרף לתנועת חיבת ציון מראשיתה, והיה חבר חברת "בני ציון" בפולטאבה משנת תרמ"ד ומשנת תרמ"ו היה מזכירה. השתתף בפעילות בעבודת חובבי ציון. בתרמ"ח ביקר מטעם "בני ציון" שבפולטאבה את כל אגודות חו"צ בליטא ובאוקראינה לשם יצירת קשרים עמהן. השתתף בכינוסים ובועידות של חו"צ בתור ציר פולטאבה וחרקוב בשנות תרמ"ט - תרנ"ו. עם הופעת הרצל הצטרף להסתדרות הציונית המדינית והיה מזכיר הועד הציוני בפולטאבה ופעיל בכל העבודות הציוניות. היה חבר אגודת "בני משה". ביקר בארץ בתרנ"א בשליחות ארגון מתנחלים לשם קנית אדמה ביקנעם ל-40 משפחות (אך בגלל גזירות השלטון הטורקי שהבשילו אז את הקניה הגדולה של יהושע חנקין בעמק יזרעאל בטלה גם קניה זו), ובפעם השניה בתרס"ה לרגל נסיעתו מרוסיה מצרימה בעניני מסחר.
בקיץ תרס"ו התנקמה המשטרה הרוסית בו ובמשפחתו בגלל ציוניותם וארגון ההגנה היהודית נגד הפורעים הרוסים ואסרה אותו ואת אשתו דבורה (אחות אשתו הראשונה, שנישאה לו בתרס"ו, אחרי שהראשונה נפטרה בתרס"ה) ואת בנו אהרן ובתו שולמית והאשימה אותם במרד, ואחרי שנתים נדונו הוא ובנו אהרן לשילוח לסיביר לכל ימי חייהם. אהרן נמלט דרך המזרח הרחוק והגיע ארצה בתר"ע, והוא עצמו שוחרר בעת נפילת המשטר הצארי, נשאר תקוע ברוסיה הסוערת במהפכות ובמלחמת-אזרחים ואח"כ במשטר החדש שדיכא את הציונות