מו"מ עם פיק"א לחידוש החוזה על סחר-היין והיקבים הגדולים ל-33 שנים נוספות. במשלחת היו: אהרן איזנברג מרחובות, ישראל ניידרמן מזכרון יעקב, יעקב שמולצנסקי מראשון לציון ובראשה זאב גלוסקין.
שנות חייו האחרונות היו רצופות אסונות משפחתיים. חמשה מששת בניו ובנותיו מתו על פניו במחלות שונות. בתרפ"ג חלה במחלה אנושה ומת בשעת ניתוח בירושלים ביום י' תמוז תרפ"ג. נקבר בראשון לציון.
ביתו, אחד הבתים הראשונים בראשון-לציון, נמכר במכירה פומבית.
צאצאיו : רפאל, חננאל, יוסף, אליעזר, לאה וברתה (בתיה) .
נכדו יואל בן אליעזר נוטר בן 21 מדריך "המכבי הצעיר" בראל"צ נרצח בי"ח אייר תש"ז בדרך מכפר אוריה לחולדה.
יעקב צמח (ויינשטיין)
נולד בקמיניץ-ליטובסק, פלך גרודנה, בחודש טבת תקפ"ד (1824), לאביו ישראל וינשטין (ועל שם עיר הולדתו קמיניץ נקרא אח"כ בירושלים ובפתח-תקוה גם בשם "ר' יעקב קמיניצר"). למד בחדרים ובישיבות, נשא אשה ועסק בחקלאות באחוזה חכורה ואח"כ הקים בה גם בית משרפות יי"ש והיה יהודי אמיד, שומר תורה, קובע עתים לתורה וידו פתוחה לעזור לנצרכים.
בשנת תרל"ג עזב את עסקיו ברוסיה, עלה ארצה עם משפחתו והתישב בירושלים. כאן עסק בתעשית יי"ש בקנה-מדה קטן, כפי שעשה בחו"ל, וגם לחזור לחקלאות נשא את נפשו. הצטרף לבני ירושלים היוזמים ליסד מושבה חקלאית ליד יריחו והשתתף בסיור השטח. כידוע נתבטלה קנית האדמה שם בגלל סירוב הממשלה למכור קרקע ליהודים "זרים", וכשנקנה השטח הראשון (אדמת קסאר) ליסוד פתח-תקוה בתרל"ח לא הספיק כספו להצטרף לקונים המתנחלים, ורק בשנת תר"מ, כאשר סידני מ. שמואל, קרובו של מונטגיו , קנה בעת ביקורו בארץ, בהשתדלות הרי"מ פינס , את שטח הקרקע בשביל אגודת "שבת אחים", נתקבל ר' יעקב לאגודה זו והתישב ליד הירקון בפתח-תקוה. בנה לו בית בין הראשונים, רכש לו מעט צאן ובקר ורעה את עדרו במרעה הדשן שליד הירקון.
בגלל הקדחת, שתקפה קשה גם אותו בין שאר המתנחלים, הוכרח גם הוא כמוהם לעזוב את המקום ולחזור לירושלים, ובהיותו זקן וחסר פרנסה קיבל עליו עבודת מלמד בתלמוד-תורה.
כשנסתבך אחד מבניו בעסקיו ברוסיה וביקש ממנו לבוא ולעזור לו בסידור הענינים, היסס אם מותר לו עפ"י התורה לצאת מהארץ, ורק אחרי שהרב משה יהושע ליב דיסקין מבריסק התיר לו לצאת זמנית למטרה זו יצא ואחרי ששהה שם כשנה וחצי ועזר לבנו חזר ירושלימה. התמסר כליל ללימוד תורה. נתקבל למושב זקנים בירושלים ושם נפטר ביום כ"ב אייר תרס"ו.
ישראל כהן-שאצקי
נולד בנארובקה, ליד ביאליסטוק, פולין, ב' אב תרכ"ט (1869), לאביו צבי הכהן , חנוני. קיבל חינוך מסורתי.
בתרמ"ט עלה ארצה ועבד כשלש שנים כפועל חקלאי בבאר טוביה, רחובות, חדרה וגדרה. נשא לאשה את חיה בת בן-ציון כהן (נפטרה בתל-אביב, כ"ב תמוז תרפ"ז).
בתרנ"ב עבר ליפו ופתח בית-מסחר סיטוני למכולת בשוק-אל-דייר.
בתרס"א יסד בצידון טחנת-קיטור, ישב שם עד שנת תרס"ג, שקד על פיתוח הישוב היהודי בעיר. וביזמתו נוסד שם בית-ספר של חברת "כל ישראל חברים".
חזר ליפו והמשיך במסחרו ובפעילות צבורית. כחבר אגודת "אחוה" השתתף בכל פעולותיה לשיפור החיים הצבוריים ביפו ונתחבב על יודעיו בגלל מז