גו הטוב וידו הנדיבה, שעזר בה לכל מפעל המיועד לטובת הכלל.
השתתף ביסוד תל-אביב, אך את מסחרו המשיך לקיים ביפו. אחרי שהמהומות והפרעות של האספסוף היפואי ביהודים חזרו ונשנו פעמים אחדות, השתתף ביזמה ובפעולה לבנין המרכז למסחר סיטוני ברחוב הגשר בתל-אביב והעביר למרכז זה את עסקו מיפו.
נפטר בתל-אביב, כ"ב אדר ב' ת"ש, ונקבר בבית-העלמין הישן.
דוד דב קלצין
נולד בפרוז'אני, פלך גרודנה, (רוסיה-הלבנה), בשנת תרל"א, לאביו הרב אליהו (תלמיד-חכם גדול, סוחר בתבואות, מצאצאי הגאון רבי אברהם אחי הגר"א מוילנה) ולאמו מרים. בילדותו עבר עם הוריו לשפולה, למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות.
נשא לאשה את ליובה בת נחמן ימפולסקי ממשפחת הגבירים החרשתנים מקיוב. עסק במסחר תבואות והיה ספק ראשי לשעורים מרוסיה בשביל בית-חרושת לבירה בפילזן (צ'כיה). עסק בצרכי צבור ובפעילות ציונית בשפולה כמורשה הועד האודיסאי של חובבי ציון, מזכיר הועד הציוני המקומי, חבר הועד המפקח של התלמוד-תורה, ציר לועידת חובבי ציון ברוסיה, חבר של "אגודת שפולה" לרכישת קרקע בארץ-ישראל ולהקמת שכונה לבני שפולה לפי הצעתו ויזמתו של מנחם שיינקין. בתרס"ב בא עם משפחתו לבקר את הוריו ביפו, התענין ברכישת קרקעות בעבר הירדן ונסע שמה לסיור להתענינות בקרקעות יחד עם אביו ועם ר' משה בצלאל טודרוסוביץ ור' אברהם ישפה , וגם בפתח-תקוה התענין אז בדבר נטיעת פרדסים.
בתרס"ה שוב ביקר בארץ כנציג הטחנות הגדולות של בית ברודסקי מקיוב קרובי אשתו.
בשנת תרס"ז שלח את בנו משה להתחנך בגימנסיה "הרצליה" ביפו.
בשנת תרפ"ז עלה ארצה עם משפחתו, התישב בקביעות בת"א, ניהל את בית ממכר תוצרת הביסקוויטים של מפעל ל. פרומין ובניו ואח"כ עבר למסחר במכולת. היה חבר ברית הציונים הכלליים, השתתף בגאולת קרקעות בת"א ובהר כנען ליד צפת, ורעיתו היתה פעילה בועד ההנהלה של הקייטנות לילדים, ב"בית צעירות מזרחי", בבתי יתומים, בגמילות חסדים מיסודה של הרבנית דבורה. אהרנסון, ועוד.
נפטר בירושלים, כ"ב חשון תש"ך.
צאצאיו; רחל איזנשטט ; משה ; רבקה ; דבורה : יעקב.
נתן גרינגארט ("ר' נוסקה בריסקר")
נולד בבריסק-דליטא, פלך גרודנה, בשנת תקצ''ט (1839), לאביו ר' בייניש . למד בחדרים ובישיבות. נשא אשה והחל לעסוק במסחר.
בשנת תר"כ עלה ארצה, התישב בירושלים ובשותפות עם ר' נתנאל מוילנה ועם ר' בן-ציון ליאון יסד את בית-המסחר הראשון של יהודים אשכנזים ליבוא סחורות מחו"ל, ואחרי פטירת ר' נתנאל ניהל ביתמסחר לבדו ובזמנים מאוחרים יותר עשה שוב שותפות עם בניו של ר' בן-ציון ליאון. עסק גם בחלפנות ובחכירת זכיון הטבק ("רג'י") מהחברה הצרפתית שקיבלה אותו מהממשלה הטורקית לכל שטח הממלכה. היה חביב על הבריות, נקרא בפי בני ירושלים "ר' נוסקה בריסקר" על שם עיר מוצאו. עסק בצרכי צבור במוסדות וניהל באמונה את עסקיו הפרטיים ואת עניני הצבור שטיפל בהם.
השתתף ביסוד חברת פתח תקוה והיה מנהלה הכספי. השתתף בכספו ובמוצו עם דוד גוטמן ויואלמ. סלומון בקנית חלקת האדמה הראשונה מיידי קסר בשנת תרל"ח ובקנית אדמת טיאן בשנות תרל"טתר"מ ליסודה והרחבתה של המושבה פתח תקוה, והיה חבר פעיל בחברה עד שנתפרקה בשנת תר"ן.