ואות של האגודה ומסרה חלק מהרבית לרשות האגודה, וחלק זד. שימש קרן מיוחדת להלואות גמילות חסד לחברים בלי רבית.
השלטון הטורקי העמיס עליו את התואר "מוכתר" והטיל עליו חובות שונות כמקשר בין התושבים ובין השלטון, ואף את החובה להמציא אנשים למלחמה בארבה.
אחרי מלחמת-העולם הראשונה גדל מחזור עסקיו, בעקב גידול הדרישה למברשות מצד התושבים והצבא. בתרפ"ד פתח שני בתי-מלאכה ביפו בשביל בניו שהתמחו במקצועו, האחד בחנויות מוסטקים, בו עבד ומכר בנו הגדול חיים , והשני ליד ה"סראיה" לבנו אליהו , והוא עצמו המשיך לעבוד בירושלים. היה גבאי בבית-הכנסת "שערי חסד" וגם בעל-תפלה ואף יסד בית-תפלה מיוחד הקיים עד היום ונקרא בשם "המנין של ישראל קוקר". במשך שמונה שנים היה חבר במשפט השלום העברי בירושלים.
סמוך לשנתו השמונים פרש מהעבודה ועבר לפתח תקוה, אל בתו וחתנו אילה ומתתיהו בן ר' זליג רבי נוביץ .
משה אברהם סוקולקה
נולד בסטויסקי, פלך לומזה, פולין, כ"ד אלול תר"מ (1880), לאביו יצחק יעקב ולאמו חיה מרים לבית רמברג . קיבל חינוך יהודי מסורתי ולמד לעשות חפצי מלאכת-אמנות מכסף וזהב. בבחרותי עבד בואר- שה, שם היה פעיל בתנועה הציונית ומזכיר "חובבי ציון" בשנות תרנ"ח-תרס"ח. כן יסד שם ארגון נוער בשם "עובדי ציון", שאחת ממטרותיו היתה להפיץ את מניות "אוצר התישבות היהודים" בין דלת העם בתשלומים פעוטים של 20 קופיקות לשבוע.
בתרס"ז עלה ארצה עם בני ביתו, התישב ביפו ופתח בית-מלאכה במקצועו. בין לקוחותיו נמנו נכבדי היהודים והערבים. היה בין החברים הראשונים של "המזרחי", ממיסדי בית-הספר "תחכמוני" וחבר פעיל בועד שלו מתרס"ז עד תרע"ד. בין העבודות החשובות שעשה בתקופה ההיא: א) מפתח-הכבוד לחנוכת "מכון הקיסרות אוגוסטה" הגרמני על הר הצופים בנוכחות הנסיך אייטל פרידריך בן הקיסר ווילהלם השני. ב-12 יום עשה את המפתח לפי התרשים שקיבל, אף כי לפי החישובים היה דרוש לכך חודש ימים. הוזמן לחנוכת הבית, הוצג בפני הנסיך וציר גרמניה בטורקיה, קיבל מכתב תודה בשם הקיסר והקיסרית ואת "נשר הזהב* של גרמניה. ב) כריכת זהב וכסף למגילת ההוקרה שהגיש ועד תל-אביב בתרע"ד לבארון בנימין רוטשילד בעת ביקורו. הבארון ורעיתו נתפעלו מהעבודה היפה, שלחו לו מאז בכל שנה הזמנות לעבודות אמנותיות והזמינוהו לביקור בארמונם כשהיה בפאריס ב-1926.
בשנות מלחמת-העולם הראשונה (1918-1915) היה גולה במצרים בשל נתינותו הרוסית, פעיל בועד גולי ארץ-ישראל באלכסנדריה. עבד גם בשביל ביתהמלכות המצרי, השולטן קמל חוסיין וגדולים אחרים וקיבל מכתב-הוקרה מאת הפלדמרשל אלנבי.: אחרי המלחמה השתתף ביסוד בית וגן שליד יפו (כיום: בת-ים) ובועד האגודה שיסדה את השכונה.
עבר לירושלים ומנהל את תעשיתו בשם הפירמה "מ. א. סוקולקה ובניו". משנת 1935 הוא מספק תכשיטים וחפצי אמנות לאמיר עבדאללה, מלך עבר הירדן. עשה לו את מתנת-ההכתרה לג'ורג' הששי מלך אנגליה - פגיון מקושט בזהב ובפלאטינה ומשובץ יהלומים ואזמרגדים, ואת מתנת עבדאללה למלך אבן-סעוד - טס-כסף במשקל 27 ק"ג ובקוטר מטר אחד.
יצירות עבודתו נמצאות בבתי-המלכות של גרמניה, אוסטריה, בריטניה, מצרים, עיראק וערב-סעודיה ואצל אישים רמי-מעלה, כגון: הבארון רוטשילד, לואי בראנדייס, הרברט סמואל, הפילדמרשל אלנבי, הפילדמרשל ווייוול, נשיא טורקיה, ובמוזיאונים של ושינגטון, וינה, ברלין ופאריס.
הרב שמואל גרינברג (רובינשטיין)
נולד בעיירה אורלה, ליד ביאליסטוק (ועל שפ מקום הולדתו נקרא בשם ר' שמואל אורלר), ביום י"ב תמוז תקפ"ה (1825) לאביו ר' שלמה. למד בישיבות והגיע לידיעה מופלגת בתורה והצטיין כדרשן, ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים שנה בקוברין, ליד בריסק דליטא. היה שם אחד העסקנים של כולל הורודנא (גרודנה) לתמיכה בישוב הישן שבערי הקודש ועשה בדרשותיו תעמולה לארץ-ישראל. וכשקמה תנועת חיבת ציון הקדיש את שרות-תעמולתו גם לתנועה זו.
עזה היתה שאיפתו לעלות לארץ, אך הכנסתו כדרשן לא הספיקה לנסיעה רחוקה ולכל ההוצאות הכרוכות בעליה. לכן המציא לו, בהגיעו לגיל הששים, דרך מיוחדת במינה להשגת הסכום הדרוש. כדרשן ידע את נפש המאזינים והקוראים בספרידרוש, שבגלל אריכות הדברים יש ואינם מסוגלים להתעמק בהם. לפיכך חיבר קיצור תמציתי מהפירוש