בן י"ט הוסמך לרבנות על-ידי גדולי הדור. במלחמת-העולם הראשונה עזר לאביו בפעולות הסיוע לחיילים היהודים בצבא הרוסי (הובלת מצות אל החזית, וכדומה) ובעזרה ראשונה וקבועה ליהודים המגורשים ממחוזות הספר. בתקופת הכיבוש הגרמני הופיע באומץ בפני שלטונות הכיבוש להגנה על יהודים נרדפים שלא בצדק. שונאי-ישראל שבפקידות הצבאית רגזו עליו בשל הופעתו החדורה גאון יהודי לאומי שלא הורגלו בו ובערב פסח תרע"ח המציאו תואנה לאסרו לכל ימי החג במאזוביצק, אך מחוסר אשמה שוחרר. בתר''פ נשא את צלה פולקוביץ , מגזע ר' יום טוב הלר בעל ה"תוספות יום טוב" על משניות, קרובתי של הנדיב ר' נחום רוזנפלד , פרנס קהלת וארשה, ואחרי חדשים אחדים עלה ארצה עם אשתו והשתקע בתל-אביב.
היה יו''ר האספות המיסדות וחבר הועד של שכונת "תל נורדאו", בא-כח חברת "בית ונחלה" מווארשה, ממיסדיה, גואליה ובוניה של המושבה בני ברק, חבר ועד הבנין של בית הכנסת הגדול בתלאביב ואח"כ חבר הועד ומרצה ודורש בו, אחד האפוטרופסים של עזבון בלובשטיין וממיסדי ביתהיתומים הראשון בתל-אביב בבית עזבון המנוח וחבר הנהלת המוסד, נבחר לשופט במשפט השלום העברי המחוזי, מוסמך מטעם הרבנות הראשית לארץ-ישראל לעורך-דין רבני ומוכר כמומחה לחוק העברי בפני בתי-המשפט הממשלתיים, הופיע במאות דרשות והרצאות בבתי-כנסת ובאספות בעניני צבור, פרסם מאמרים רבים בעתונות הכללית והדתית. השתתף בבנין שכונת ''לב תל-אביב" הן בבנית ביתו הפרטי והן כבונה ומנהל בתי בעלי-הון יהודים מחו"ל. השתתף בגאולת המושבה הגרמנית בחיפה. מתפרנס מנציגות בתי-חרושת שוייצריים לשעונים וחבר המועצה של ארגון האימפורטרים בארץ-ישראל. הכין לדפוס חידושי תורה בהלכה ובאגדה ואוסף הדרשות שנשא בביתהכנסת הגדול ובמקומות אחרים.
בנו יחידו שרגא מוסמך למדעי הטבע מטעם האוניברסיטה העברית ומשמש כעובד מדעי במכון זיו ברחובות.
משה אוקסהורן
נולד ביאגולניצה, גליציה, באייר תר"ן (מאי 1890), לאביו אברהם , סוחר ועסקן בגליציה. למד ב"חדר"' בבית-ספר עממי, ובשנות 1903-07 בביתספר למסחר בברלין.
עלה ארצה ב-1908 ועבד כשנתים כפועל חקלאי. ב-1915 יסד בפתח-תקוה בשותפות עם יצחק דיסקין פירמה בשם אוקסהורן-דיסקין לסחר במכולת בסיטונות. ב-1918 עברה הפירמה ליפו ואחר-כך לתל-אביב, עסקה ביבוא צרכי מכולת ושימשה כנציגת בתי-חרושת ועסקי מסחר שונים מארצות רבות. בשנות 1922-28 יסדה הפירמה מפעלי תעשיה לגפרורים (בשכונת נוה שאנן בת"א), לנרות ולסבון. ב-1930 נתפרקה השותפות ומאז מתקיימת הפירמה בשם בית-מסחרי - אוקסהורן בע"מ, שמרכזה היה בתל-אביב ואח"כ בירושלים וסניפיה בחיפה, פתח-תקוה ורעננה. במשך שנים אחדות היו לה סניפים גם בעזה ובבאר-שבע, ומאחר שארבעה פקידים יהודים עברו לגור שם עם משפחותיהם, עזרו בכך להגדלת הישוב העברי שם שמספרו יספיק אף לתפלה בצבור.
נשא לאשה את חסיה לבית אמדורסקי .
בבית-המסחר התמחו הרבה פקידים בעלי מרץ ויזמה לפעילות עצמאית וכ-30 מפקידיו לשעבר הנם כיום בעלי פירמות בעלות עמדה בחיי המסחר בארץ. בתקופת העליה הגדולה מגרמניה פיתח בית-מסחר גם את הענף של יבוא כלי בית ומטבח, היה בענף זה הגדול שבאימפורטרים בארץ ועזר בעסק זה ליהודים מגרמניה להעביר את שארית הונם ארצה.
משנת 1942 צמצם את עסקי המסחר שלו, רכש פרדסים ונמנה כיום בין גדולי הפרדסנים בארץ.
השתתף ביסוד מרכז מסחרי ב' בדרך יפו-ת''א והיה חבר הועד בו. השתתף ביסוד השכונה רמת השרון בת"א (כיום הרחובות החשמל, ליבונטין, בר