ב-1920 חזר לארץ והתמסר שוב לעבודה החקלאית. עמל קשה ונשא בשקט בעול.
נפטר בתל-אביב, כ''ח כסלו תש''ו (3 בדצמבר 1945) והובא לקבורה בגדרה.
צאצאיו: מרדכי (פקיד בקרן הקימת לישראל), רחביה (עוסק במסחר בגדרה, היה נוטר).
חיים מכליס
(בשמו המלא: חיים יששכר דב מכליס) . נולד בעיר קארלין, פלך פינסק, רוסיה, כ"ה כסלו תרמ"ד (24.12.1883), לאביו יעקב , מצאצאי רבני קארלין ר' יצחק מחבר הספר "קרן אורה" ור' יעקב מחבר הספר "משכנות ישראל", ולאמו אלישבע מרים, שהיתה בקיאה בתלמוד וידעה את התנ"ך בעל-פה. למד ב"חדר" ואצל מורים פרטים לעברית ולרוסית. חיבר בנעוריו שירי ציון. עבד שנים אחדות כגזבר ומנהל פנקסים במחלקת הדרכים הממשלתית בחצי-האי קרים.
בתרס"ו היה ממיסדי הארגון הציוני "התחיה'' ברוסיה. בתרס"ז נבחר בעירו כציר לקונגרס הציוני ובתרס"ח עזב את המשרה והכיבודים ועלה ארצה עם אשתו.
בתחילה גר בחיפה. שם השתתף ביסוד אגודה לספרות ומקהלה ותזמורת "הזמיר" וביזמתו נערך אז בחיפה הנשף הראשון, שתכניתו היתה כולה עברית. שם דקר ערבי את אשתו בפגיון על פי טעות, אך תוצאות הדקירה נשארו לה כל ימיה. מחיפה עברו לרחובות ועבדו שניהם כשכירים בחקלאות. אח"כ עברו ליפו. כאן השתתף בעבודה ארגונית חרוצה בארגון ועד העיר ליהודי יפו, ואף הלוה לועד כמה אלפי פרנקים להוצאות ארגון, בערבותו של מנחם שיינקין . אלא שלאחר זמן לא נמצא אחראי לחוב הזה ולפרעונו.
מתרע"א ועד תרפ"א היה מזכיר ומנהל החשבונות של ועד המושבה פתח-תקוה. בהכנסו לעבודה בתרע"א היה ועד המושבה זקוק להלואה גדולה להרחבה ושכ לול בשרות אספקת המים. להצעת המזכיר החדש ולפי תכניתו הוציא ועד המושבה אגרות-חוב למטרה זו - בלי אישור הממשלה הטורקית, בלי ערבותה , אבל גם בלי הפרעות מצדה - שהיו הראשונות במינן בארצנו. האגרות נמכרו בארצנו, ברוסיה, בגליציה ובאוסטריה ונפרעו במלואן. השתתף ביסוד הקלוב הלאומי הרדיקלי, שפעל במרץ לשיפור החיים הצבוריים במושבה.
בשנות מלחמת-העולם הראשונה היה בין המטפלים בעזרה למגורשי יפו ותל-אביב ול"פראר" (אנשים שהשלטונות רדפו וחיפשו אחריהם כדי לאנוס אותם להכנס לשרות בצבא או בגדודי-עבודה). כן סייע לר' אברהם משה לונץ ברכישת מנויים במושבה להוצאת התלמוד הירושלמי עם פירושו, ולשם כך ערך לכבודו נשף חגיגי בהשתתפותו.
בקיץ האחרון של המלחמה ההיא, כשהמפקדה האנגלית נגררה אחרי מלשינות אוילית ומזימות רשע וגרשה את תושבי פתח-תקוה - כחשודים בריגול לטובת הטורקים - לתל-אביב וליפו, היה גם הוא תושב זמני בעיר בין המגורשים. אז השתתף ביסוד, בנק הלואה וחסכון, סייע לכך בארגון ובתעמולה ונמנה בין ראשוני חבריו. אחרי גמר המלחמה חזר עם שאר התושבים לפתח-תקוה ופעל למען יסוד בנק הלואה וחסכון מקומי והיה מנהלו במשך כמה שנים. נבחר כציר לאספת הנבחרים הראשונה. השתתף ביסוד אגודת מורים ופקידי מוסדות צבוריים, ביסוד התאחדות לאומית עממית וביסוד הישובים החדשים שליד פתח-תקוה - כפר גנים ו"התחיה" (כיום גת רמון).
כתב מאמרים רבים בעתונות, החל מן "החרות" לפני מלחמת-העולם הראשונה ועד לעתונות היומית החדישה.
נפטר בפתח-תקוה, א' אייר תש"א.
שלמה זלצפס
נולד בוארשה, בשנת תרמ"ט (10.12.1888), לאביו מאיר , בעל תעשית כובעים, ולאמו חנה לבית ואכטל. קיבל חינוך יהודי וכללי ובעודו עלם צעיר הצטרף לאגודת "צעירי ציון" ואח''כ נטה לטריטוריאליזם (אלה היו ציונים שהתיאשו מהאפשרות להשיג את ארץ-ישראל בשביל עם ישראל, פרשו מההסתדרות הציונית ובראשותו של הסופר ישראל זנגוויל יסדו הסתדרות מיוחדת במטרה לרכוש שטח למדינה יהודית בכל מקום שהנו בעולם והאמינו שדבר זה יהיה אפשרי) והצטרף ל"מפלגת הפועלים היהודים הטריטוריאליסטיים".
בעת הפרעות והרדיפות שערך המשטר הצארי אחרי תבוסת רוסיה במלחמתה ביפאן ודיכוי המהסכה הרוסית הראשונה, יצא לפאריס ולמד שם שנים