פחת ר' נחום מטשרנוביל , תלמיד הבעש''ט ואבי שושלת האדמו"רים לבית טברסקי . למדה בחדר לבנות ומ"מורה-לכתיבה" למדה רוסית וחשבון. התחילה לקרוא ספרות עממית באידית, ועברה לקריאת ספרות קמופת הרוסית והעולמית ושיתפה את חברותיה בנכסי-הרוח שרכשה בקריאתה. יסדה עם חברותיה אגודה בשם "המשענה" לעזרה בצנעא לעניים ולהשכלה עצמית.
היתה פעילה בארגון עובדי בית-החרושת לנייר שבעיירה, בתנועת "פועלי-ציון" שנוסדה אז בהשתתפות אחותה רחל ינאית ואף יסדה בית-ספר יהודי בעיירה. בשנות 1904-06 למדה בקיוב בשיעורים לחובשות שליד בית-החולים הממשלתי עד שהוסמכה לחובשת ומילדת. בקיוב נספחה למפלגת הציוניםהסוציאליסטים ובימי הפרעות בקיוב (אוקטובר 1905) היתה קרובה, יחד עם תמר אחותה, להגנה העצמית היהודית. חזרה למאלין ועבדה במקצוע והמשיכה בפעולת ארגון העובדים והגשת עזרה לנצרכים והפצת תרבות בנוער. אך בגלל רדיפות מטעם השלטונות עברה אל אחותה רחל לוילנה (1907) ומשם לפטרבורג, וכאן שוב דבקה בפועלי ציון. חזרה שוב למאלין והמשיבה במסירות בארגון העובדים במקום, בעבודה תרבותית ובעניני ההגנה.
בינתים עלו ארצה אחותה רחל (ינאית) ב-1908 ואמה ואחותה בתיה ב-1910, ולאחר שנה עלתה גם היא, אביה ואחותה תמר .
שרה עבדה בתחילה בבית-החולים "משגב לדך" בירושלים ואח"כ בבית-החולים הממשלתי. משפרצה מלחמת-העולם הראשונה עברה לשרת את צרכי הבריאות והריפוי של צבור העובדים העברים בכרכור ובקן "השומר" בעמק-יזרעאל - בתל-עדשים (אז: תל-עדס). בשני המקומות הללו היו גם הבידואים מכל הסביבה צובאים על המרפאה שלה והיא הושיטה להם עזרה ביד רחמניה ותוך כך היתה פעילה גם בכל עניני הצבור. כחברה פעילה במרכז קופת-החולים סידרה את המרפאה הראשונה של קופת-חולים בתל-אביב. אח"כ עברה לעבוד בקופת-חולים בירו שלים. ערה ופעילה בעניני הצבור במפלגת אחדות העבודה, נבחרה לועד העיר ליהודי ירושלים, לאספת הנבחרים הראשונה ולמועצות השונות.
תוך טיפולה בחולים דבקה בה מחלת הסרטן, יצאה להתרפא בוינא ובברלין ותוך כך המשיכה להשתתף בעבודה ציונית ופועלי-ציונית. חזרה ארצה לעבודתה בקופת-חולים, אך מחלתה נתעוררה מחדש ואחרי ששכבה חדשים אחדים נפטרה בירושלים, ח' אב תרפ"ד.
לזכרה הוציאה ועדת התרבות של הסתדרות העובדים (בשיתוף עם מרכז קופת חולים) את החוברת. "לאחות" (תל-אביב, תרפ"ו).
בשנת תש"ג נוסד על שמה בתל-עדשים בית תרבות "אהל שרה".
בנימין פוכס (שועל)
נולד בחרסון (אוקראינה), בשנת תרכ"א (1861), לאביו ברוך . קיבל חנוך מסורתי אצל הוריו הדתיים ולמד ב"חדר". בבחרותו היה חברו של המשורר ש. פרוג והושפע מאד ממנו. הצטרף לתנועת ביל"ו והיה בקבוצה הראשונה של הביל"ויים שעלו ארצה מניקולייב. הגיע לחוף יפו בשנת תרמ"ב (1882) והתגורר בבית אנטון איוב שבקרבת יפו ומשם היה הולך יוםיום עם יתר חבריו לעבודה במקוה ישראל. השתתף באסיפות בהן חובר תקנון ביל"ו ששימש אחד הגורמים להרחקת הביל"ויים ממקוה ישראל. לא נתיאש אחר הגירוש ונשא עיניו ליום בו תקום מושבת הביל"ויים. זכה להיות בין השבעה אשר עלו לאדמות קטרה בכ"ו כסלו תרמ"ה ויסדו את גדרה. שינה את שם משפחתו "פוכס" ל"שועל" ובשם זה הוא חתום על כמה תעודות היסטוריות מהימים ההם בגדרה. גם ברשיון שנתנו השלטונות התורכיים לבניית בתים בגדרה נזכר שמו. השתתף ברוב המשלחות של בני המושבה למקומות שונים בארץ. ב-29 ביולי 1885 הלך ברגל יחד עם מוגילבסקי ומוגילנסקי אל פטרונם