מאז ואילך התחיל להתמסר בהתלהבות ובשקידה לחקר הלשון, על מנת לסייע לתקנתה ולהעשיר את לשון הדבור למעשה, בחיי יום-יום.
במאתים מאמרים, ויותר ממאה רשימות קצרות והערות, פרסם בעתונים שונים בארץ, וגם בחו"ל: "הארץ", "רבר", "דואר היום", "בוסתנאי", "מסחר ותעשיה", "קואופרציה", "ההד", "גליונות", "מאזנים", "מזרח ומערב", "התקופה", "הצופה", "המשקיף" ועוד. בחו"ל - ב"העולם", "הדאר", "שבילי החנוך", "הצפירה'', "בצרון" ועוד. מקום מיוחד לעצמם קובעים מאמריו ברבעון "לשוננו" של ועד הלשון העברית (יצאו לאור כקובץ מיוחד, בשם "מהלך התפתחות הלשון העברית"). ב"ספר סוקילוב" פרסם מחקר על סגנון סוקולוב וחדושיו הלשוניים.
בש' תרפ"ז ערך כמה גליונות של "גדוד מגיני השפה", ובאחר מהם ("נר חנוכה'', כ"ו כסלו תרפ"ז) פרסם את מאמרו הראשון "על שמות התואר המחודשים".
בש' תרפ"ו-תרצ"ב היה עורך הסגנון של הדו שבועון הכלכלי "מסחר ותעשיה", בש' תרצ"ב-תרצ"ט עורך הסגנון של הירחון "קואופרציה", בו קבע גם מדור לשוני בשם "שערי לשון". מדור לענינילשון שמושיים קבע גם ב"לוח הקואופרציה" היו"ל על ידו, משנת תש''ג ואילך. מח' תמוז תש"ד קבע ב"משמר" מדור שבועי בשם "פנת הלשון". רבים מחדושיו נקלטו ונתאזרחו ושגורים הם בפי כל. מהשגורים ביותר נציין: מייצר וייצור, מחסל וחסול, תפוז, תוצר, רכז (כף בקמץ). מחבוריו הופיעו עד סוף תש"ו שלשה ספרים: א) "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" (תרצ"ה); ב) "היכל רש'"י", כרך א' (ת"ש); ג) "כבושי העברית בדורנו" (תש"ו, הוצאת "ספרית פועלים"). כרך שני של הלכסיכון "היכל רש"י" - הכולל את כל פירושי רש"י בצורת מלון - מוכן לדפוס.
אגב עבודתו נצטברה ברשות המחבר כרטיסיה של חדושי-לשון ושמושי-לשון, מן המצוי באוצרותינו העתיקים וגם בעברית החדשה. החבור השמושי (כולו עודנו בכ"י) הוא - "היכל המשקלים", קונקורדנציה לכל משקלי השמות בלשון העברית, מימי התנ"ך ועד היום הזה.
הרב יהודה אלעזר
בן יצחק. נולד בשאלוניקי בסיון תרל"ז (1877). באלול תרמ"ב (1882) עלה יחד עם הוריו לארץישראל והשתקעו בירושלים. התחנך בת"ת הספרדים בעיר העתיקה בירושלים. היה מתלמידיו של ר' מנחם בכר יצחק. בשנת תרנ"ב נשא לאשה את מזל טוב בת חיים בן-דוד משלוניקי. שמש כמורה בת"ת הספרדים בעיר העתיקה בירושלים ונשאר בתפקיד זה עד סיון תרע''ג. בשנים תר"ס - תר''ץ שמש חזן בבית הכנסת של המוניסטרלים בעיר העתיקה בירושלים. החל משנת תר"ס שמש חבר ועד "שומר שבת" ו"מלביש ערומים" לעדת הספרדים בירושלים יחו עם הראב"ד יעקב צדיק וחתנו ר' יצחק משה ברוך. בז' באדר תרס"ה נפטרה אשתו הראשונה. בשנת תרס"ו נשא אשה שניה את נעמה בת ר' אברהם אבולעפיה , שנפטרה בשנת תש"ו. בשנת תרע"ד, עם התחלת מלחמת העולם הראשונה, נתמנה לחבר ועדת הסינדיקט והוטל עליו לחלק מזון לעניים. בשנים תר"פ-תרפ"ה היה חבר ה"חברא קדישא" של הספרדים בימי נשיאותו של נשיא ועד עדת הספרדים מר שמואל לופו. בשנים תר"פ-תר''ץ מנהו הראשל"צ ר' חיים אלישר למנהל חברת ה"בטלנים" בבית הכנסת על שם ר' יוחנן בן זכאי שנתבטלה לרגל המלחמה.
בשנת תרפ"א נבחר לחבר חברת "נחלת ישראל רמה", שנוסדה בשנת תרמ"ו (1886) ועיקר שאיפתה לגאול את האדמה שמסביב לקבר שמואל הנביא ולישב את המקום. בשנת תרפ"ד נבחר לחבר הועד של החברה הנ"ל כדי לסדר את הקושאנים של החברים, ובשטח זה פעל הרבה. בשנת תר"ץ נסע מצרימה בשליחות החברה הנ"ל כדי למכור חלקות אדמה נוספות לשם הטבת מצב המושבה.