נים בפני השלטון המרכזי. לבקשת הרי"ד פרומקין היה במשך שנים אחדות בא-כחה של חברת "עזרת נדחים" והסכומים שאסף לטובתה סייעו במדה ניכרת להקמת בתי התימנים בכפר השילוח.
באביב תרפ"ט, בן 70, עלה ארצה והתישב בירושלים. כאן התמסר לריכוז המנגינות העממיות של יהודי המזרח, ביניהן רומאנצות עתיקות ההולכות ונשכחות, בהשתתפות הד"ר מ. זנדברג ומר מ. ש. גשורי . אחרי שנים התישב בתל-אביב.
בתרצ"ב יצא בירושלים קובץ שיריו בשם "ינון", וביניהם כמה פיוטים בצורת השירה של תקופת ספרד, שהותאמו להם מנגינות והם מושרים במקהלות ה"מפטירים" ובבתי-הספר. לעת זקנה, אף כי עיניו כהו, מוסיף הוא להתענין בדברי ספרות ובעניני צבור.
הרב בנימין נסים אוחנה
נולד במידיאה, אלג'יריה, בשנת תרמ"ב (1882), לאביו הרב המקובל סלימאן ולאמו מזל-טוב בת בנימין לבהר.
בן שש עלה ארצה עם הוריו. למד בת"ת ובישיבות הספרדים בירושלים והוסמך לרבנות.
בתר"ס נשא לאשה את מרים בת הרב נחמן בטיטו וילדה לו את גד בנו. אחרי שלש שנים נפטרה ובתרס"ה נשא את חנה (פרלה) בת ר' יצחק פרירה .
בתרס"ב נתמנה על-ידי הראשון-לציון רבי יע קב שאול אלישר (ה"ישא ברכה") לרב בעזה, שהיתה בה עדה יהודית וכיהן שם עד תרע"א.
בתרע"ג הוזמן לכהן ברבנות של קהלת "אגודת אחים" של אנשי חלב ודמשק בניו-יורק. הנהיג את לימוד השפה העברית בת"ת של הקהלה והוסיף לשקוד על מפעלו זה עד שהעברית נעשתה שפת ההוראה במוסד. בראשית תרע"ה הגיע מצרימה, וראש רבני אלכ סנדריה, פרופ' דילה פרגולה , מינה אותו לרב ראשי בקהלת מלטה, ושם פעל בהצלחה לארגון הקהלה ושיפור מעמדה בחומר וברוח.
בתר"פ הוזמן לכהונת רב ראשי בפירט סעיד. שם הגדיל לעשות ב-15 שנוח כהונתו למען החינוך הדתי והלאומי והפצת הרעיון הציוני. בהשתדלותו נבנה ביה"ס העברי "זכרון משה", שהוא עצמו ניהלו ולימד בו את לימודי הקודש בעברית. מחניכיו במוסד ההוא נמצאים כיום רבים בארץ ומצטיינים כיהודים שומרי תורה ומסורים לעם ולמולדת.
בתרצ"ה הזמין אותו ראש רבני מצרים, הרב חיים אפנדי נחום, לכהונת ראש בית-דין בקאהיר וסגן ראש רבני מצרים. שם נתגלתה גדולתו כשופט בדיני ממונות ובמשפטי אישות אף בענינים הקשים ביותר, וכן כנואם רב השפעה וכמיצג בהדרת הכבוד את העדה והרבנות הראשית בהופעות לפני אנשי השלטון וצירי מדינות זרות (מדבר עברית, ערבית, צרפתית, אנגלית, איטלקית וספרדית). פעל רבות למען הציונות וארץ-ישראל, וביחוד בשנות מלחמתהעולם השנית למען חיילי ארץ-ישראל העברית במצרים.
חיבר את הספרים דלהלן: תורת אמת על מסכתות בבא קמא, מציעא ובתרא, ונספח לו הפירוש מאיר עיני חכמים על מסכת קידושין; תשובה כהלכה , תשובות ופסקים בהלכה; והספר הפולמוסי ויכוח עם האפיקורסים לחיזוק האמונה הישראלית והדיפת טענות המיסיון. כן עוסק הוא זה שנים רבות בתרגום תלמוד בבלי לעברית.
באביב תש"ל השיג את משאת נפשו לעזוב את כהונתו הכבודה בבירת מצרים ולעלות ארצה, כשנבחר לרב ראשי (ספרדי) בקהלת חיפה.
צאצאיו מאשתו השניה : אליהו, דוד, רחל, מזל , אהרן, משה, שמחה אשת בנימין סלמה.
ד"ר שלום אריה (ויקטור) גרינואלד
נולד בוינה בשנת תרנ"ז (1.6.1897), לאביו הרופא ד"ר יוסף צבי גרינוואלד , ממשפחת רבנים המתיחסת להרב מהר"ם אש . למד בגימנסיה באיגלאו שבמוראביה, שם כיהן אז אביו כמנהל בית-החולים הממשלתי, וקיבל גם חינוך יהודי. הצטרף לציונות בעודו בגימנסיה והיה פעיל באגודת הנוער הציוני ובתנועת "תכלת-לבן". כשגמר את הגימנסיה, בראשית 1915, גויס לצבא האוסטרי במלחמת-העולם הראשונה, ואחרי גמירת הקורס לקצינים נשלח לחזית גליציה נגד הרוסים. שם הכיר בראשונה את ההווי של "יהודי המזרח". השתתף בקרבות בהתגוננות נגד האופנסיבה הגדולה של הגנרל הרוסי ברוסילוב ב-1916. ביום הכיפורים תרע"ז נפצע בעת התקפה לכבוש גבעה. הרופאים אמרו לקטוע את רגלו, אך לדרישתו התקיפה הועבר