בותי לחכמי הבוכרים, ובה לומדים בקביעות זהר, ספרי מוסר וש"ס. כאביו ז"ל לפניו שהתמסר להדפסת ספרי דת, עשה גם הוא. בין פרסומיו יזכרו לטובה, בעקב הדפסתם הנאה: ספר תהלים "חוק לישראל", חומש "בית דוד ושלמה", סדור תפלה משוכלל הנושא גם הוא את השם הנ"ל ועוד.
נפטר בירושלים, י"ב אלול תרצ"ו.
אהרן ליב פלמן
נולד במזריץ', פלך שדליץ (פולין), בשנת תרכ"ז (1867), לאביו דב דוד הלוי (בר-אירין, סוחר אמיד ונכבד, פרנס הקהלה, ממיסדי תנועת חובבי ציון במז ריץ') ולאמו צפורה . בילדותו נתיתם מאמו, ואשתו השניה של אביו, שרה איטה לבית דומב , גידלה אותו ואת אחיו יעקב ואחותו סימה כאם טובה ומסורה.
אחרי שאביו סייר בארץ בתרמ"ג והכין בית ומשק בכפר סומל עלה אהרן ליב עם אביו וכל ביתו בראשית תרמ"ד והוא אז כבן 17 שנה. נרתם מיד עם אביו ואחיו לעבודות המשק המעורב ולנטיעת הפרדס והגיע למומחיות במקצוע, ואחרי פטירת אביו בתמוז של אותה שנה המשיך לעבוד במשנה מרץ ומסירות.
נשא לאשה את רבקה בת ר' אברהם מקלב, מעולי בריאנסק שברוסיה ומבוני שכונת "בית יעקב" בירושלים, ובכסף הנדוניה רכש לו חלקת אדמה בפתח תקוה והתישב בה.
המשיך לחקור ולהתענין בפרדסנות, אסף ידיעות רבות מפי ערבים בעלי נסיון ונודע כמומחה בענף ההדרים. היה בין המומחים שנתבקשו לבדוק את אדמת חדרה לפני רכישתה וממנהלי העבודה מטעם חברת "מנוחה ונחלה" במושבה רחובות בראשיתה. רצה לנטוע שם פרדסים, אך בולמוס נטיעת הענבים בשביל היקב השתיק את העצה לנטוע עצי הדר.
הוא הוסיף להטיף לנטיעת פרדסים ובתרנ"א פרסם את הספר "מעין גנים - הלכות נטיעות גנים ופרדסים באה"ק", ספר כתוב בלשון המשנה ומוסר בפרוטרוט בנוסח ההלכה את ההוראות בענין זה, ואף בעל פה היה עונה לדורשיו בעצה ובהדרכה ולא הם על זמנו וטרחתו.
בנה בית ונטע כרם בפתח תקוה, וכשעסק בבנין רפת בחצרו הצטנן וחלה בדלקת הריאות והועבר לבית-החולים ביפו.
נפטר ביפו, כ"ד טבת תרנ"ד.
צאצאיו: ד"ר שלמה פלמן (עו"ד, שהיה זמן-מה ציר ההנהלה הציונית בדרגת דיפלומט בחצר פייסל אבן חוסיין בעת היותו מלך דמשק וסוריה), צפורה (אשת יוסף ליפשיץ מראשוני חיפה העברית ועסקניה ומזכיר לשכת המסחר העברית בחיפה).
אפרים גיסין
נולד בפתח תקוה, י"ד אלול תרס"א (1901), לאביו משה (מטובי החקלאים ועסקני הצבור במושבה) ולאמו אסתר לבית הורביץ , ונקרא על שם אבי-אביו, אבי משפחות גיסין בפתח תקוה, שנפטר בתרנ"ח.
למד בביה"ס של הבארון רוטשילד בהנהלת חברת יק"א (פיק"א) ואח"כ בביה"ס החקלאי שיסד האגרונום ד"ר חניאל (פיקהולץ) במושבה.
בן 17 התנדב בתרע"ח לגדוד העברי הארצישראלי במלחמת-העולם הראשונה, ומששוחרר מהגדוד בעת פירוקו ב-1920 חזר לעבודתו החקלאית ועסק בעיקר בגידול דבורים, וב-1921 השתתף בהגנת המושבה ביום ההתקפה הגדולה (כ"ז ניסן תרפ"א) תחת פיקוד אחיו אבשלום , שנפל חלל בקרב.
כשקיבלה המושבה ב-1922 מעמד של מועצה מקומית, שהיו בה בראשונה 32 חברים, נבחר לחבר המועצה. מ-1923 ואילך נבחר במשך עשר שנים לחבר הנהלת "המכבי" המקומי (שנקרא "מכבי אבשלום" על שם אחיו, שהיה מיסדו), וחלק רב לו ברכישת מגרש המכבי בן 16 דונם ברחוב שטאמפר, וכן פעיל הוא בהנהלת התזמורת של המכבי.
ב-1926 נשא לאשה את שושנה בת דב יטקובסקי, מותיקי החקלאים במושבה. (היא עסקנית פעילה בעבודה צבורית, תרבותית וסוציאלית, ובעיקר בויצו, ומרצה בצבור).