ואף בשנות הפרעות והרעב ומלחמת האזרחים עודד בזמרתו.
נשא לאשה את צפורה בת ר' אביגדור גרין מפלונסק, פולין (אחותו של דוד בן-גוריון יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית).
ב-1920 עלה ארצה ויחד עם חברו הזמר יהודה הר-מלח הופיע בקונצרטים בערים ובמושבות. מאז המ שיך בפעולתו בשרות הזמרה העברית כאמן ומורה למוסיקה בבתי-הספר בחיפה, מדריך זמרה בצבור, מנצח על מקהלה ומשקיע מרץ והתלהבות בכל מפעל אמנותי בחיפה. ממיסדי "המכון למוסיקה" בחיפה וסגן יו"ר הנהלתו, יו"ר אגודת אמנים למוסיקה ויו"ר אגודת המורים לזמרה בחיפה.
בתו רות (פסנתרנית ידועה, גמרה אקדמיה למוסיקה בוינה) היא אשת ישראל הילמן , בעל בית-החרושת לכלי אלומיניום "פאלאלום" ברמת-גן.
ישעיהו קרניאל ("עזמות")
נולד בברלאד, רומניה, בשנת תרמ"א (18.5.1881), לאביו מרדכי, מפעילי התנועה למען ישוב ארץ-ישראל, יחד עם אלעזר רוקח ודוד שוב , שעלה ארצה עם משפחתו בתרמ"ב בחבורה של 20 משפחות שנועדו להתישב בראש פנה, ובגלל סיבות שונות עברו הוריו להתנחל בזכרון יעקב.
למד בבית-ספר של המושבה מפי מוריו ומחנכיו ר' זאב יעבץ , ר' יצחק הורביץ ור' חיים ציפרין ז"ל ויבל"ח ר' יהודה גור (גרזובסקי) ורכש ידיעות רבות בתנ"ך בתלמוד ובדברי ימי ישראל. למד בעצמו את השפות ערבית, צרפתית, אנגלית וגרמנית. השתלם בהשכלה כללית בבירות ואח"כ בפאריס. חזר ארצה ונתמנה למורה בבית-הספר בזכרון יעקב.
בתרס"ג נשא לאשה את יהודית בת מרדכי לובמן מראשון לציון, שהיה מפקח על בתי-הספר של הבארון רוטשילד במושבות יהודה. את מסע-הכלולות ערך הזוג אל הקונגרס הציוני הששי בבאזל ושם נפגש עם הרצל .
בתרס"ו עבר מההוראה לעבוד כפקיד בבנק אפ"ק בירושלים. השתתף עם יהושע ברזילי, איתמר בן-אבי ואחרים בפעולות ליסוד בית העם. תרגם חלקים מכתבי שלום עליכם מאידית לעברית ותרגומיו פורסמו ב"האור" של בן-יהודה. (עוד בהיותו בן 17 כבר החל לפרסם כתבות מזכרון יעקב ב"הצבי" וב"האור"). מירושלים הועבר לשרות בבנק בחיפה, בהנהלת נתן קייזרמן, עלה לדרגת סגן מנהל ואח"כ היה מנהל הסניף בצפת בשנות מלחמת-העולם הראשונה.
אחרי סיום המלחמה עבר לעבוד במרכז "הדסה" בירושלים כמנהל חשבונות, מפקח על המשק וחבר ההנהלה. משנוסד "דאר היום" בעריכת איתמר בן-אבי נתקבל לחבר עובדיו הקבועים, ובמשך 14 שנה, מראשית 1920 ואילך, היה מפרסם בו בכל שבוע בגליון יום ו' פיליטון סאטירי-הומוריסטי בשם "מבעד למסוה - שעורי הסתכלות" ובחתימת "עזמות". פיליטונים אלה, שבהם היה מגיב על מאורעות השבוע בסאטירה נוקבת, נתחבבו על המוני הקוראים. ערך והוציא גם את העתונים ההיתוליים "חמר-גמל" (הראשון מסוג זה בארץ), "הדרבן" (במשך 10 שנים רצופות) ו"התותח". כן הוציא יחד עם עוה"ד בנציון בן-אהרן את השבועון הפוליטי "במערכה".
היה פעיל בבני ברית ובבניה החפשית נשיא בני ברית בצפת, ממיסדי הלשכה "ירושלים" ב-1925 (יחד עם הד"ר ר. אופלטקה וכמה נוצרים), ממיסדי הלשכה העברית הראשונה "הר ציון" ב-1927 ונשיאה ב-1929, ממיסדי לשכת "הכרמל" בחיפה, ממיסדי הלשכה הגדולה של בני ברית ומזכירה במשך שנתים. חיבר את "סדר העבודה" בעברית, תרגם את ספר המדריך של אוהלמן ופרסם מאמרים ב"הבונה החפשי".
ב-1937 עבר לחיפה וכאן השתתף ביסוד העתונים "הכרמל" ו"הר הכרמל", ובמשך שנתים היה מורה לשפה עברית ולהיסטוריה. שיחות-החולין הפיליטוניות שלו נתחבבו על המאזינים והרצאותיו ב"מכבי", ב"ויצו", במועדון הציונים הכלליים ובעיקר ב"אהל שם" שבחיפה, משכו קהל רב.
בשבת כ"ו כסלו תש"ג (5.12.42) עמד להרצות על אליעזר בן-יהודה באולם "אהל שם" בחיפה, ובהז