אהרן ליב פלמן
נולד בבית שבפרדס המשפחה בכפר סומל (כיום בשטח העיר תל-אביב), ר"ח כסלו תרנ"ט (1898), לאביו חיים (בן ר' דב דוד הלוי ושרה איטה ממזריץ' "אם הפרדסנות העברית") ולאמו חיה פייגה לבית לדר ברג מעולי פלוצק בירושלים.
זמן קצר אח"כ עברה המשפחה לדור ביפו והוא למד בת"ת "שערי תורה" ובביה"כ "תחכמוני", שאביו היה ממיסדיו ותומכיו, - והצטיין בתפיסתו ובכשרונותיו. לשם השתלמות לחיי המעשה וידיעת שפות זרות למד בביה"ס של חברת בי"ח (אליאנס) ואח"כ בקולג' הצרפתי ביפו, עד שבעקב פרוץ מלחמתהעולם הראשונה הוכרח להפסיק את למודיו. בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א (ניסן תרע"ז) נדד עם המשפחה לפתח תקוה ולטבריה ועבד בקאנטין הצבאי של אביו בתחנות צמח ובית-שואן. אחרי המלחמה נסע ללונדון ולמד באוניברסיטת לונדון ובשנת 1923 גמר בהצטיינות וקיבל תואר "מוסמך למדעי הכלכלה". בשנות לימודיו בלונדון היה פעיל בחוגי המתלמדים הארצישראליים והשתתף ביסודם ובפעולתם של אגודת "הצעיר הארצישראלי" והמועדון האנגליהארצישראלי בלונדון. ב-1924 ניהל בשם חברת "פרדס" את הביתן הארצישראלי למכירת פירות-הדר ופרסומם בתערובת הקיסרות הבריטית בוומבלי, ובתום התערוכה היה בין המקבלים מכתבי-תודה בשם המלך (ג'ורג' החמישי).
חזר ארצה והיה מזכיר התכניון בחיפה ואח"כ מזכיר ראשי של חברת "קהלית ציון" האמריקאית.
בשנות 1933-1928 עסק במסחר באנגליה ושם נשא לאשה את ז'וליה לבית איון מבלפאסט שבאירלנד הצפונית.
בשנות 1934-1935 היה מזכיר במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים, ממיסדיו ופעיליו של הועד למען החינוך המקצועי והחקלאי בארץ-ישראל.
פרסם מאמרים רבים בעתונות האנגלית על בעיות מדיניות וכלכליות בארץ-ישראל, עשה תעמולה ליסוד קתדרה לאנגלית באוניברסיטה העברית ופעל לחיזוק קשרי המסחר בין אנגליה לארץ-ישראל ולהםברת בעיות ארצנו לאנגלים. היה ביחסי היכרות וידידות עם אנשי-צבור וצירי-פרלמנט חשובים באנגליה, החליף עמהם מכתבים אישיים ובכל הזדמנות הסביר להם את בעיות הארץ והישוב העברי. תוך עבודתו המאומצת תקפה אותו מחלה קשה.
נפטר בתל אביב, י' טבת תרצ"ז, ונקבר ליד הסבתא שרה איטה בקבר המשפחה בבית-העלמין הישן בת"א.
צאצאיו: אורה, ינון-ישראל .
גיטל ברכה דינוביץ
נולדה בעיירה טופצ'יב, ליד בריאנסק, רוסיה, בשנת תרמ"א (1881), לאביה ר' יוסף נחום שלזינ גר, סוחר. עברה עם הוריה לאודיסה, והתחנכה חינוך יהודי מסורתי ילמדה דוסית בבית-ספר. בתרנ"ט נישאה ליצחק יעקב דינוביץ מפינסק, שהיה סוחר באודיסה.
אחרי הפרעות באודיסה בראשית שנת תרס"ו עלה בעלה בחנוכה תרס"ז ירושלימה והיא נשארה חדשים אחדים באודיסה וניהלה לבדה את הבית ואת ביתהמסחר ואח"כ עלתה עם חמותה וילדיה ירושלימה, התישבו בעיר העתיקה ויסדו וניהלו את בית-המסחר הסיטונאי היהודי הראשון למכולת ליד בית הכנסת "החורבה" ברחוב היהודים, והנהיגו בו שכלולים שלא היו נהוגים בענף זה לפניהם. בעלה ניהל את הקשרים עם פירמות-חוץ, והיא ניהלה את המכירה. הצטיינה בכשרונות מסחריים ובמרץ רב. ביתה היה פתוח למבקשי עזרה והיא ובעלה הרבו לתת צדקה בסתר, וביחוד למוסדות תורה וחסד וללומדי תורה, ועזרה בגמילות חסד לסוחרים זעירים ולנצרכים אחרים.
במלחמת-העולם הראשונה הרבו יותר לעזור לנצרכים, בהתאם לגודל המצוקה, ואח"כ, כשנגזרה עליהם גזירת גירוש מן הארץ בגלל נתינותם הרוסית וכבר הובלו ליפו להגרש באניה מצרימה, פעלה במרץ רב, פיזרה מטבעות זהב על ימין ועל שמאל