שונים לצדקה וחסד, גזבר ועד העזרה לפליטים היהודים במלחמת-העולם הראשונה וגבאי בית-הכנסת "פועלי צדק". אחרי מהפכת פברואר 1917, משבטלו ההגבלות והגזירות לדיכוי היהודים, נבחר ליו"ר הקהלה הרשמית שנוסדה בעיר ולחבר הדומה העירונית והנהלת העירית כנציג היהודים. משניצחה המהפכה הבולשבית הוכרח להסתלק מפעולה יהודית לאומית בגלוי, בגלל האיסור מטעם השלטון, ולשרת את הצבור כמנהל מחלקת האספקה הממשלתית במחלקת החינוך הפלכית, ולהמשיך בפעולה ציונית יהודית-לאומית רק במחתרת, ובגלל זה נאסר בשנת 1922, בעת מאסרי הציונים באוקראינה.
בסוף 1923 הורשה לעזוב את רוסיה וביום י"ז כסלו תרפ"ד הגיע ארצה עם משפחתו והתישבו בחיפה. התמסר לפעולה צבורית כיו"ר מועצת "הלואה וחסכון" וסגן יו"ר מועצת "מרכז" ברית הפיקוח על האגודות ההדדיות לאשראי וחסכון בא"י (עד שנת 1932), ונוסף לתפקידו העיקרי כמזכיר ראשי של ועד הקהלה והרבנות הראשית בחיפה הריהו יו"ר מועצת המזרח/י בחיפה וסגן יו"ר המועצה הארצית של המזרחי, חבר ועד בנין בית-הכנסת המרכזי בחיפה, חבר מועצת הישיבה "תפארת ישראל", חבר בועדות שונות של הקהלה ובאגודות ובמוסדות שונים לעניני תרבות, צדקה וחסד.
מפרסם מאמרים בעתונות בעניני צבור. בתו: מרים (מורה) אשת ד"ר בנימין קירזון (מרצה בחימיה באוניברסיטה העברית בירושלים).
משה כהן (קגן)
נולד בפלשצניץ, מחוז בוריסוב, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"ו כסלו תרמ"ב (1881), לאביו הרב אברהם יצחק הכהן, רב בקארליטש (נודע בכינוי "העילוי מפלשצניץ"), ולאמו מיכלה בת זאב רפפורט מפלשצניץ. למד בחדרים ואח"כ מפי אביו. התמסר לפעולה הציונית בגיל צעיר.
בתרס"ב, חדשים מספר אחרי הווסד "המזרחי", נכנס לעבוד כמזכיר ראשי בהנהלתו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס בלידה ומורה ללימודים העבריים בישיבתו, בה ניתן גם חינוך עברי לאומי ותרבותיכללי על טהרת הקודש. עשר שנים התמיד בעבודה זו, ערך את כל החוזרים של המזרחי ואת מכתבי המרכז, ערך את המאמרים והידיעות בירחון "המזרחי" והיה ידידו ואיש-סודו של הרב ריינס. לשם גמול והוקרה החליטה הועידה השניה של המזרחי בלידה לרשום אותו בספר הזהב של הקה"ק.
נשא לאשה את ויכנה בת הרב אברהם טיקטינסקי ראש ישיבת מיר ונכדת הגאון ר' חיים ליב מיסד הישיבה.
בתרע"ב נתמנה למזכיר המרכז הציוני לרוסיה הלבנה במינסק והיה שם חבר וראש הסיעה הציונית בועד הקהלה וב"ועד הארץ", פעל רבות לטובת הפליטים בראשית מלחמת-העולם הראשונה.
אחרי המלחמה היה זמן-מה בוילנה ואח"ב עבר לקובנה. בשני המקומות היה מזכיר המרכז הציוני, ראש חברת "תרבות" וחבר ועד הקהלה, ובקובנה גם חבר "ועד הארץ" באוטונומיה היהודית בליטא, וחבר המשרד הא"י, ובשני המרכזים היהודיים הללו ערך והוציא עתונים ציוניים והשתתף בכל ענפי הפעולה הצבורית והציונית. השתתף כציר בקונגרס הציוני הששי ובקונגרסים אחדים מהי"ב ואילך ונבחר לחבר ממלא-מקום בועד הפועל הציוני, בועידות ציוניות ותרבותיות רבות ובועידה ז'נבה ליסוד הקונגרס היהודי העולמי כנציג ציוני ליטא. בקר ב-1924 בא"י.
עלה ארצה עם משפחתו ב-22 בדצמבר 1935. היה זמן-מה מנהל העתון "הבוקר" בראשיתו ומאז מנהל וחבר מערכת "העולם" בירושלים.
פעיל בחיים הצבוריים כחבר המועצה הארצית של הציונים הכלליים והועד של סניף ירושלים, חבר מרכז הציונים הותיקים בא"י והועד המקומי בירו שלים, חבר מועצת "ברית עברית עולמית" בירושלים, חבר איגוד יוצאי ליטא והמועצה המרכזית לאיגודי העולים ועוד.
השתתף בעתונים "המליץ", "הצפירה", "העם", "המזרחי", "השלוח", "דער יוד" ; יסד וערך את "אונזער פריינד" בוילנה. ערך את "אידישע שטימע'', "נתיבות", "עולמנו", ויסד את "הד ליטה" בקובנה, כתב ב"הארץ", "דבר", "הצופה", "העולם", "העובד הציוני", "סיני", ועוד.
בנותיו: תחיה (מורה), רעננה (פקידה בבנק המרכזי).
יואל (ז'ול) רוזנהק
נולד בפריס בשנת 1870, לאביו שמואל ולאמו פאני לבית רוז. קיבל חינוך יהודי מסורתי ואחרי גמרו בית-ספר תיכון בצרפת למד בבית-ספר גבוה לחקלאות באלג'יר והוסמך לאגרונום בשנת 1893.
נתקבל לשרות הבארון בנימין רוטשילד ונשלח באותה שנה ארצה לפקח על נטיעת הכרמים בזכרון