בשנת 1899 נשלחה מטעם "אגודת אחים" בלונדון לעמוד בראש בית הספר לנערות בירושלים על שם אולינה די-רוטשילד במקום הגב' פורטינה בכה (אחות נסים בכר, מנהל ביה"ס כי"ח בירושלים), שהתנהל על טהרת השפה האנגלית בשנים הראשונות לבואה ארצה, אך בהמשך הזמן הגיע בו הלמוד העברי לשויון עם הלשון האנגלית.
בירושלים ייצגה את "אגודת אחים" בלונדון, עמדה בראש תנועת הצופות מיסודו של באדן פאול, היתה חברת הועד לעזרה סוציאלית וחברה לגננות במועצה הממשלתית ללמודים גבוהים, חברה בועד הסניף הארצישראלי של הסתדרות נשים בינלאומיות ובועדים שונים אחרים.
תפקידה כמנהלת בית הספר הנ"ל היה להקנות לבנות עניים תורה והשכלה ומצאה את הדרך אל הישוב הישן הסגור בתוך חומותיו ולמשוך את בנותיו ללמודים. בהתחלת פעולתה התרבותית נתקלה בהתנגדות נמרצת, שהלכה ופחתה משנה לשנה. כיום נמצאות בירושלים אלפי תלמידותיה. סיסמתה בחנוך היתה: "תורה ודרך ארץ" ו"דת ומדע". מתחילת הכבוש הבריטי נתקבלו הפקידות העבריות הראשונות למשרדי הממשלה מתלמידות בית הספר שלה, הואיל והצטיינו בידיעת השפה האנגלית.
בשנות מלחמת העולם הראשונה פעלה רבות להקלת גזירות ג'מאל פשה ואנשיו ע"י קשריה המרובים, עד שגורשה כנתינה בריטית לאלכסנדריה. בגלל פעולותיה החנוכיות הוענק לה בשנת 1924 תואר מ.ב.אי.
בירושלים פעלה הרבה לטפוח קשרים טובים עם השלטונות ,היתה ידועה בקשריה ויחסיה הטובים עם ראשי השלטון, הנציבים, המושלים וראשי הצבוריות הערבית.
שנים רבות היתה קרובה ל"אגודת ישראל" בהשקפותיה כחניכת פרנקפורט דמיין, אולם דבר זה לא מנע מקנאי ירושלים מלפגוע בה ובבית ספרה.
קו פעולתה בארץ במשך 45 שנים היה אותי הקו והקשר שבין שמשון רפאל הירש וקלוד מונטיפיורי האנגלי, או "אגודת ישראל" ואנגלו-ג'ואיש אסוסיישון. היה בה ובפעולותיה מעין מיזוג אמונת ישראל והתבוללות תרבותית וחברתית בנוסח האידיאלים של ימי האימנסיפציה. היתה בעלת השכלה גדולה ויראת שמים כאחת והיתה מאנשי בריתו של הרב חיים זוננפלד והד"ר משה וואלאר, אם כי בית ספרה לא הותר על ידם באופן רשמי.
יחסה לציונות היה בדרך כלל הוגן, אם כי היו אצלה כמה מקרים של הסתייגות מהציונות הרשמית. ידועים היו נשפי החנוכה הלאומיים שלה.
נפטרה בירושלים בט' שבט תש"ה (23.1.45). לאחר מותה יסדו מעריציה קרן מיוחדת לשם יצירת מפעל להנצחת זכרה.
אליהו הוניג
נולד בסלוצק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"ו שבט תרכ"ב (1862), לאביו ר' עקיבא בר' אליעזר ליפשיץ (גדול בתורה, מטובי המלמדים והמדקדקים בחו"ל, מתרל"ט ואילך בירושלים, וכאן נפטר ביום י"ט אלול תרס"ו) ולאמו רייצה בת ר' שמעון הוניג . בגלל עניות הוריו גדל בבית אבי-אמו ונקרא בשםמשפחתו "הוניג". בעודו ילד עלה אבי-אמו ירושלימה והוא נשאר בבית הוריו ולמד בחדרים. כשיצאו בתרל"ד חוקים חדשים שהחמירו את חובת השרות בצבא עלתה ארצה כל המשפחה (האם, הבנים אליהו בן 12, אריה ליב ליפשיץ בן 7, והבנות חיה ליפשה בת 2 ושיינה אסתר בת שנה) והגיעה ירושלימה ביום כ"ו אלול תרל"ד, והאב נשאר עוד עד תרל"ט בסלוצק, עסק במלמדות ושלח לפעמים קצת כסף לכלכלת המשפחה עד שעלה גם הוא.
אליהו למד בבית-המדרש ובישיבת הרב ר' יודל מלומזה ואח"כ בישיבת "עץ חיים" מפי הרב מנדיל