הציוני ה-14 בשנת 1927 הטיל על דיזנגוף להקים את המחלקה להתישבות עירונית, היה יד ימינו ויועצו לעניני הסקטור התעשיתי והפעולות הדחופות שהיו אז חיוניות כדי לאפשר ליצרנים להחזיק מעמד. אותו היחס נוצר ביזמתו גם עם פנחס רוטנברג ובצורה עוד יותר מוחשית בנוגע לפרובלימות שונות כמו: תעריפים מיוחדים לצרכי התעשיה, יצירת קרן מיוחדת לאשראי עבור יצרנים זעירים. בזמן ההוא השקיע עבודה מאומצת ביותר כדי להשיג את העזרה הדרושה ליצרנים לפיתוח הייצור בארץ ובמיוחד למפעלים שנפגעו מהמשבר בשנות 1929-1926ובתקופת המאורעות.
המשיך בשיטתו לקרב לרעיון פתוח התעשיין בא"י את טובי האישים של התנועה הציונית. עניין גם את מ.מ. אוסישקין שהתענין בשאלה זו למרות שנתן זכות בכורה לחקלאות וכן את המוסדות העליונים עד שהמריצם לעשות דבר ממשי בשטח הקרדיטים התעשיתיים. כל חברי ההנהלה הציונית בזמן ההוא וביניהם הקולונל קיש, הד"ר רופין, מנהלי אפ"ב ואישי הכלכלה בארץ קבלו ממנו תזכירים בלי הרף ולאחר משא ומתן ממושך, ישיבות והחלטות הקונגרסים חל המפנה לטובת התעשיה בשטח הקרדיטים. הוא לא הסתפק בזה בראותו שלטובת האינדוסטריאליזציה של הארץ יש צורך לגייס כספים על בסיס רנטבילי גם מחיגים אחרים. יצר למטרה זו קשרים ידידותיים עם סיר רוברט וילי כהן וא. גולדבוטר ב"כ בעלי הון מאנגליה והזרים לתעשיה הא"י סכומים ניכרים ע"י "האגודה הארצישראלית בע"מ" (פלשתין קורפורישון) ועם החברה הכלכלית האמריקאית לא"י מיסודו של לואיס ברנדייס. הפעיל גם את ידידי התעשיה באמריקה: ישראל ברודי. רוברט סולד, יוליוס סימון ועוד. מתוך הערכה חיובית לעבודה בשטח החרושת הא"י בכלל פתחה החברה בתוך המסגרת של פעולותיה הא"י גם מדור מיוחד לאשראי תעשיתי לזמנים ארוכים ונתנה בזה דחיפה להפעלת כספים מצד המוסדות האחרים בשטח הקרדיטים התעשיתיים.
השתתף במשך שנים רבות כחבר המועצות לאשראי תעשיתי של האפ"ב, ה"פלשתין קורפור-שון" והחברה הכלכלית הא"י האמריקאית.
ממשיך בתפקיד דירקטור במועצת ההנהלה של אפ"ב, חבר ה"בורד" של האוצר לתעשיה בע"מ וכיו"ר הבנק הא"י לתעשיה בע"מ.
מתוך דאגה למימון התעשיתי יסד בשנות 1933/34 את "הבנק הא"י לתעשיה בע"מ" כמכשיר כספי למען התעשיה העברית בא"י. ולמרות שהבנק הזה נוצר באמצעים חמריים פעוטים הצליח מאד גם במובן היקף הפעולות שהוא מבצע בתוך הסקטור התעשיתי ומשמש כוח מפעיל וגורם מכוון בשתוף פעולה עם המוסדות העליונים והאפ"ב לשם גיוס כספים וקרנות מיוחדות כאשראים תעשיתיים לזמנים בינוניים ולתקופות יותר ארוכות.
מקדיש גם מיטב התענינותו לקרנות הלאומיות הקרן הקימת וקרן היסוד המשמשות כמכשירים להגשמת מפעל תחיתנו הלאומית. הוא אחד מיוזמי מגבית ההתגיסות וההצלה אשר במשך שנות המלחמה הגישה עזרה וסעד למשפחות החיילים והמגוייסים ואפשרה פעולות הצלה לפליטי התופת הנאצית. שתף פעולה עם מאיר דיזנגוף ואחרים בהקמת נמל תל-אביב והתענין במיוחד במפעלי "יריד המזרח" אשר בהם שרת כחבר המועצה מראשית הוסדה, חבר המועצה של החברה לפיתוח תל-אביב אשר על אדמותיה הוקמו מפעלים לאומיים שונים וביניהם נמל תל-אביב, האצטדיון, מפעלי יריד המזרח ועוד. חבר במועצת המנהלים של חברת "גאולה" העוסקת בגאולת קרקעות שלא למטרות רווחים ועסק, אלא מטעמים לאומיים. משתתף במועצות שונות למען התעשרה ועזר בעקיפין לרכישת קרקע לייסוד מרכזים תעשיתיים. משתתף בפעולותיה של החברה לפיתוח טבריה; היה מהאפוטרופסים על עזבון ח.נ. ביאליק, ממשיך בתפקידו כאפוטרופוס לעזבונו של מ. דיזנגוף במוזיאון תל-אביב. מקדיש את מיטב התענינותו לפעולה התרבותית והאמנותית של הישוב: למען האוניברסיטה העברית, הטכניון העברי בחיפה ו"הבימה". משתתף בשורה של מפעלים קונסטרוקטיביים להתישבות עירונית. מושיט את עזרתו גם לחקלאות וכן ל"קבוצות" שונות (כמו של החלוץ החרדי ועוד).
לאות הוקרה לפעולותיו נקראו על שמו שני מרכזים תעשיתיים : קרית-אריה (ליד פתח-תקוה) והשני המרכז התעשיתי על אדמת הקק"ל שליד בניברק. כמו-כן עומדים להקים בית ספר מקצועי תעשיתי על שמו באדמה שבגבול רמת-גן ותל-אביב.
הצליח לגייס את כל המקורות התעשיתיים של החרושת העברית בא"י על מנת לשתפם במאמץ המלחמתי. הוא ארגן את כל העבודה הכבירה הזו אשר הנחילה עוז וגאון לישוב העברי כולו וביחוד לתעשיה העברית אשר זכתה להוקרתם של השלטונות האזרחיים והצבאיים עבור השרות הנעלה הזה בשעה שהארץ היתה מנותקת ממקורות האספקה שמעבר לים.
א. שנקר מקדיש את כל מעיני רוחו מזה 23 שנים להתאחדות בעלי התעשיה. בבנין ההתאחדות נמצאת עכשיו גם תערוכה מתמדת לתוצרי החרשת העברית; המכון למסחר חוץ השוקד על עידוד היצוא התעשיתי וכן האגוד למען תוצרת הארץ, המוסד המרכזי לעניני התעמולה וההסברה החנוכית לרעיון תוצרת הארץ.
בבנין ההתאחדות נמצאים עכשיו שורה של מוסדות-עזר עבור החרשת העברית וביניהם הבנק לתעשיה והתאחדות בעלי תעשית היהלומים. ההתאחדות עצמה בהדרכתו הסתעפה בשנים אלה . בע