המחריד של חבריו ועל יחסי הקשה של המנהל הירש אליהם. המכתב נמסר לפרסום בעתון "רוסקי ייבריי" (היהודי הרוסי), משם תורגם לצרפתית ונשלח למרכז חברת כי"ח בפאריס (בעלת מקוה ישראל) ולשלחה אוחו להירש לשם תוכחה וחקירה. ובהיות הירש גם איש-אמוניו של הבארון רוטשילד בעניני העזרה לראשון לציון, השפיעה הצלחה ספרותיתעתונאית זו לרעה על מצבו של הכותב.
זו היתה הופעתו הספרותית הראשונה. אחריה באו ממנו מכתבים ומאמרים בעתונים וירחונים ישראליים ברוסית: "רוסקי ייבריי", "ווסחוד", "בודושצ'נוסט", "ייברייסקיה ז'יזן" - בחתימת "סטארי פאלסטינץ" (ארצישראלי זקן, כלומר: ותיק), ולאחר זמן השתמש בתרגומו העברי של כינוי זה, "מזקני הישוב", כחתימה למאמריו בעתונות העברית. כתביו אלה שימשו מקור ידיעות על הישוב וחייו ובעיותיו לדור הצעיר היהודי ברוסיה. השתתף גם בשבועון "דער יוד", ב"זלבסט אמאנציפציון" וב"די ועלט" (בשעתו שבועונה המרכזי של ההסתדרות הציונית בשנותיה הראשונות, נוסד על-ידי הרצל) . כן השתתף בתרמ"ד ב"מבשרת ציון" של אליעזר בן יהודה , שהופיע כהוספה ל"החבצלת" של הרי"ד פרומקין , ובמאמרים בענינים ישוביים בעתונות העברית בארץ ובחו"ל. בתרנ"ז הוציא את הקובץ הראשון של שירי-עם עבריים בשם "שירי עם ציון", לבל יוכרחו האכרים והחלוצים לשיר שירי ציון ושירי חול ברוסית בארץ העברים. בתר"ע, למלאות חצי יובל ל"חובבי ציון" הוציא את ספרו (ברוסית) "תיאור המושבות העבריות בא"י", ששימש מקור לידיעות מפורטות ליהודי הגולה על כל מה שנוצר בהתישבות בארץ. ב-1918 השתתף בעתון העברי "חדשות הארץ" שהוציא השלטון הצבאי הבריטי בעריכת ברוך בינה , ורוב מאמריו תורגמו לאנגלית ואחדים יצאו אף בחוברות מיוחדות, ביניהם על "גידול הגפן ותעשית היין בא"י". גם במקצועו באגרונום פעל בשטח הספרותי. בתרנ"ג הוציא בהשתתפות א. מ. לונץ את הרבעון "האכר", ששתי חוברותיו הראשונות הופיעו באידית - מחוסר מונחים בעברית, ואח"כ המשיך כשנתים בהוצאת הרבעון בעברית, כל זמן שתמך בו ועד חובבי ציון (זה היה כתב-העת החקלאי הראשון בעברית), ועוד קודם לכן, בתרמ"ט פרסם בקובץ "ירושלים" של לונץ מאמר על "צמחי ארץ הצבי" וחוברת על "גידול תולעת המשי בא"י" (על יסוד הנסיונות המוצלחים שעשה בנחלתו). במלאות לו 70 שנה בתר"ץ הוציאו ידידיו קובץ מאמריו בשם "חבלי תחיה", בעריכת י. אבינרי, בתרצ"ה - ליובלו ה-75 - את ספרו "מהשביל אל הדרך", בעריכת א. חרמוני, בת"ש - ליובלו ה-80 - את ספרו "מנחת ערב", בעריכת ה. א. ינובסקי, ובתש"ז פרסם (בכוונה מפורשת לעודד את הישוב מיאושו ומדכאונו על-ידי הזכרת סבלם והישגיהם של הראשונים על אף כל המכשולים וההכשלות) את ספר זכרונותיו "מבילו עד ויעפילו". זמן-מה השתתף גם בעתונות הערבית, בשנות 1911/12, כשנראו סיכויים ליצירת יחסי ידידות עם השכנים. אז כתב ב"פלסטין" שורת מאמרים בשם "רסאיל אל פלח" (מכתביו של אכר) בחתימת "אבו-איברהים" וב"א-נאפיר" -"רסאיל אל תאג'ר אלאיסמאלי" (מכתביו של סוחר עותומני) בחתימת "'תאג'ר איסמאלי". משהפכו העתונים הללו למשטינים על הישוב חדל מכתוב בהם.
בכ"ה אלול תרמ"ג נשא לאשה את פאני בת זאב אברמוביץ , ממיסדי ראשון לציון. היא והבילויי ישראל בלקינד יצרו יחד את הדגל העברי הראשון - בד לבן, פס תכלת בכל אחד משני צדיו ומגןדוד ביניהם - לחגיגת מלאות שלש שנים לראשון לציון בט"ו אב תרמ"ה. אחרי שילדה לו בן ושתי בנות נפטרה בכ"א תשרי תרנ"ד, ובר"ח ניסן תרנ"ה נשא את מרים אחותה.
על חלקת האדמה שקיבל מאת חותנו נטע כרם גפנים. אח"כ קיבל מהפקידות - כאחד מבני ביל"ו המתנחלים במושבה - בית ואדמה נוספת, וגם עליה נטע נטיעות שונות והיה מיעץ ומדריך לפונים אליו. השתתף ברוב מוסדות המושבה, היה חבר לועד המפקח הראשון של ביה"ס וגן-הילדים, חבר בתזמורת שנוסדה במושבה (התזמורת העממית הראשונה בארץ) כמנגן בטרומבון, בעת שהיה כבר אדם בעל משקל במושבה ובישוב כולו. ממיסדי בית העם (גם הוא הראשון בארץ) בתרנ"ז והאגודה "לערבי קריאה עממית" בבית העם.
בתרמ"ה, כשביקר ק. ז. ויסוצקי ממוסקבה בארץ בשליחות "חובבי ציון" לחקור את המצב במושבות ולהביא הצעות לתיקונו ובחר בועדה לחקירת המצב בפתח תקוה, בחר במאירוביץ לאחד החברים בועדה. הדו"ח שמסר בצירוף הצעות לתיקונים נשלח לפינסקר באודיסה ולשפ"ר בוארשה והוצא מטעם "חובבי ציון" בחוברת מיוחדת בשם "עצה וחושיה". גם לביסוס שאר המושבות ולחיזוק הישוב בכללו שלח הצעות לחובבי ציון, ואם כי דבריו נתקבלו על דעתם לא גילו מרץ ויכולת מספיקים להגשים את ההצעות. מכאן בא לידי מסקנה, שלעת עתה אין תקומה לישוב החקלאי בלי עזרת הבארון, ולפיכך, אם כי מתח גם הוא בקורת על משטר שלטון הפקידות, עמד מן הצד בעת מרד האכרים בראשון לציון בתרמ"ז, לא הצטרף לאגודת "רודפי שלום" של המורדים, אלא נטה ל"אגודת רעים" שביקשה דרך פשרה. אך להירש לא יכול לשכוח ולסלוח את יחסו הקשה אל הבילויים, וכשנפטר אברהם מויאל , ראש ועד חובבי ציון בארץ, ובמקומו נבחר שמואל הירש , התפטר מן הועד.
בתרס"א השתתף כחבר בלשכת המודיעין שנוסדה ביזמת יהושע ברזילי-איזנשטאדט . באותה שנה השתתף עם נציגי הישוב החקלאי וחובבי ציון במשלחת אל הבארון לרגל השינויים שהוכנסו בהנהלת המושבות (הפסקת התמיכה ומסירת ניהול הענינים לחברת יק"א על בסיס משקי). בתרס"ב מקר בסוריה ובלבנון את