העיר העברית, ואם כי מטעמים שונים ובגלל "פוליטיקה גבוהה" לא חדלו השלטונות משיטתם לקפח את העיר העברית ולא נטו לשנות את יחסם לטובה, בכל זאת עלה בידו בעמידה איתנה להשיג שיפורים חלקיים בשטח זה, כגון: אישורים להלואות עירוניות לפיתוח (אם כי פחות בהרבה מהמדה הדרושה והמבוססת), אישורים לבנין בתי-ספר ולהגדלת בית-החולים העירוני, הפקעות קרקע והרחבת אזור השיפוט והבנין של העיר, ובכלל זה רכישת חלק גדול של אדמת שרונה, אישורים ועזרה כל-שהיא לשיכון החיילים המשוחררים ועולים חדשים. עבודה רבה השקיע בהסרת המכשולים הממשלתיים ועוד יותר בהגשמת המפעלים עצמם בריכוז כוחם של תושבי העיר. בעמידה על משמר בריאותו של משק העיר השגיח תמיד, שהמעמסה לא תהיה כבדה מנשוא ושהשרותים הנחוצים לא יקופחו, ושהעיר תעמוד בהתחייבויותיה ותפרע את חובותיה בסדר. שומר בהקפדה על נקיונו המוחלט של המשק העירוני ועל יעילות העבודה ואינו נכנע ללחץ של פרוטקציות (עד כדי כך, שבמקרים מוצדקים שהובאו אל בני משפחתו, היו הללו פונים בהמלצותיהם אל חברים אחרים של המועצה העירונית, בידעם, כי פרוטקציה אצלו עלולה יותר להזיק מאשר להועיל).
נשא לאשה את אסתר בת ד"ר ישעיהו אפשטיין .
תוך עבודתו הרגילה בניהול העיר המשיך בפעולות למען תבניות פיתוח שונות, שמקצתן כבר הוגשמו ויתרן מחכות להגשמתן, כגון: שיכון לחיילים המשוחררים ולעולים החדשים, הפקעת קרקעות, פיתוח האדמה שהושגה מהממשלה מעבר לירקון, שיפור שפת הים והקמת מרחצאות קרים וחמים משוכללים, פיתוח שפת הירקון והתאמתה לספורט, בניני בתי-ספר, מפעלי חינוך ותרבות, בריאות וספורט, הקמת תחנת-מים מרכזית לתל-אביב המורחבת משני עברי הירקון, ביוב ותיעול, גשרים ומנהרות, הסדרת התחבורה העירונית, נטיעת גני צבור וחורשות, ועוד.
בתקופת כהונתו היתה תל-אביב למופת ליתר הרשויות המקומיות בפיתוח המקום והשרותים.
פעיל גם בתפקידים צבורים אחרים: יו"ר הועד המנהל של בית-החולים העירוני "הדסה", יו"ר מועצת המכבי הארצי, יו"ר ועד בנין בית "הבימה", יו"ר החברה לפיתוח ת"א, חבר ההנהלה של "פדיון שבויים" להעלאת ילדי היהודים מגרמניה ומאוסטריה, סגן יו"ר ועדת ת"א לנמל ותחבורה, יו"ר הנהלת "אוצר מפעלי ים", יו"ר אגודת "זבולון", ממיסדי העתון "הבוקר" ויו"ר ועד הנהלתו ; היה חבר הועד הפועל הארצי של ברית הציונים הכלליים וחבר המרכז העולמי שלה, חבר מועצת חברת "גאולה", בנק אשראי, יו"ר אגודת המהנדסים והאדריכלים בא"י, יו"ר ועד התערוכה בת"א, - ובתפקידו כראש הקהלה מנהל הוא את עניני השרותים הדתיים.
יו"ר מועצת נמל ת"א, חבר הועד הפועל של האוניברסיטה בירושלים, יו"ר מכון הא"י לתקנים, יו"ר מוזיאון תל-אביב ע"ש דיזנגוף ויו"ר אגודת חובבי מקוה ישראל.
כותב מאמרים בשאלות השעה, בעניני התקציבים השנתיים של העיריה וכו' ב"ידיעות עירית תל-אביב" ובעתונות היומית.
גם אנשי השלטון מכירים את ערכו האישי והצבורי, למרות מאבקו הקשה עמהם, ובחודש יוני 1945 הוענק לו אות כבוד של "קצין מיסדר האימפריה הבריטית" C.B.E אך דבר זה לא מנע את השלטונות לשימו במעצר בלטרון ב', ביום 5.8.47, במהלך נסיונותיהם לדיכוי הישוב העברי, יחד עם ראשי מועצות רמת-גן ונתניה ועסקנים רביזיוניסטים. שוחרר יחד עם מר קריניצי ביום 11.9.47.
בנותיו: ליויה, עירי .
אליהו ספיר
נולד בירושלים, כ"ט סיון תרכ"ט (1869), לאביו בנימין זאב (מורה ואח"כ סוחר אריגים, ממשכילי ירושלים, סופר "הלבנון" שערך והוציא גיסו יחי אל ברי"ל בחו"ל) בן ר' יעקב הלוי ספיר (הנוסעהחוקר, שגילה את יהודי תימן וחיבר את ספר-המסעות "אבן ספיר") ולאמו חנה בת ר' מיכאל צו קרמן ילידת מינסק.
למד בחדרים ובישיבת "עץ חיים". שאף להשכלה כללית ולמד את השפה הערבית מפי דוד ילין בביה"ס של כי"ח (אליאנס), גרמנית באופן פרטי מפי שמעון שטרן , מורה בביה"ס למל שהיה בעל בתדודו וצרפתית בלי עזרת מורה אחרי נשואיו. הואיל ובביה"ס היה חייב ללבוש בגדים בנוסח אירופה ובבית שבעיר העתיקה את הלבוש הירושלמי. המסורתי, היה מחזיק בביתו של שטרן את לבושיו האירופי של בית הספר ושם היה מחליף את בגדיו לפני הלימודים ואחריהם.
בן 18 נשא לאשה את מינה בת ר' בנציון שאטיל מפוניבז', שעלה ארצה בתרמ"ג עם "קבוצת הביאליסטוקאים" מחדשי הישוב בפתח-תקוה, שהש