תכנו בכפר יהודיה. האברך הצעיר השתתף עם משפחת חותנו בעבודת האדמה מתוך התלהבות לרעיון. אח"כ רכש לו עדר צאן ורעה אותו בכל השטח עד הירקון, אך בהיותו בן 20 אבד לו רוב העדר במגפת הצאן.
בהיותו בכל הסביבה היחידי היודע לקרוא ולכתוב ערבית היו באים אליו אף פלחים מהכפרים, שיקרא ויסביר להם את הניירות הרשמיים שקיבלו מהשלטונות ויערוך להם כתבי-בקשות וכדומה. אח"כ נתמנה כמורה לערבית בביה"ס של פקידות הבארון רוטשילד בפתח-תקוה ואחרי שנים אחדות גם לעברית. עבד בהוראה 11 שנה, 5 מהן היה גר ביהודיה ורוכב בכל יום על חמורו לפתח-תקוה, ואח"כ עבר לדור בקביעות בפ"ת ובשעות הפנאי טיפל בכרמו שנטע. כן מלא בהתנדבות את כל העבודות היורידיות של המושבה, שלעשיתן היה צורך בידיעת כתב ולשון בערבית ובטורקית: רישום הנולדים והמתים, חשבונות המסים החקלאיים והאישיים (מס הפדיון מהצבא וכו'), רפורטים על שינויים במצב הבריאות. וביחוד בהגנה משפטית על זכויות הבעלים היהודים על קרקעות, ענין מסובך מאד שהיו בו תמיד סכסוכים ומשפטים והוא הגיע לבקיאות גדולה בחוקי הקרקעות כעורך-דין מן המובחר.
בעבודתו החינוכית עשה עבודה חלוצית בהוראת "עברית בעברית", ביצירת מונחים ובהכנת השיעורים ללא ספרי לימוד והקדיש הרבה מרץ וכושרהמצאה להעשיר את ידיעות הילדים בהכרת הארץ והטבע על-ידי טיולים וסיורים לימודיים לחיזוק הרגש הלאומי ועמד בתוקף על דעותיו נגד הורים שמרנים ונגד אנשי הפקידות שעיניהם היו נשואות לתרבות צרפתית וסוף-סוף עלה בידם למרר את חייו ולהכריחו להתפטר ממשרתו בבית-הספר.
כשרכשה חברת יק"א את אדמת סג'רה נתקלה בסכסוכי-קרקע רבים וקשים מצד השכנים הערבים, שמנעו את רישום בעלות החברה על הקרקע ואת הקמת החוה. אז שלחה פקידות החברה אותו לשם ובמשך כמה חדשים ששהה שם בבדידות ובשממה עלה בידו לישב את כל הסכסוכים ולהפעיל את בקיאותו בחוקי הקרקעות עד שהאדמה נרשמה כחוק על שם החברה ונקבעו גבולותיה. אחרי גמרו את העבודה בהצלחה הועבר למזכיר ומנהל-חשבונות ראשי במשרד המרכזי של יק"א ביפו וכבש לו עמדת כבוד בחבורת הפקידים המצורפתים.
כשיסדה ההסתדרות הציונית את בנק אנגלופלשתינה מינהו המנהל הראשי ז.ד. ליבונטין באוגוסט 1904 למנהל סניף ירושלים, ואחרי חצי שנה העבירהו אליו, לסגן מנהל המרכז ביפו. גם בתפקידו זה ביצע עבודה חינוכית חשובה, בחנכו את הקהל הארצישראלי (שלא היה רגיל לכך) לאחריות מוחלטת בקבלת כספים בהלואה ובהחזרתם במועדם.
הודות לקשריו עם הפקידות הממשלתית ביפו עזר להסיר מכשולים מהסידורים הרשמיים בגאולת קרקעות ועזר בהשפעתו להקל את הקניות. בעזרתו הועברו בספרי האחוזה הקרקעות של חולדה, בן שמן, אדמת פג'ה, קרקעות בסביבת רחובות, גדרה, כפר אוריה, והסיר מכשולים קשים מעל דרכם של גואלי "אחוזת בית" (היא תל-אביב). כמו כן השקיע הרבה עמל ברכישת אדמת התכניון העברי בחיפה וברישומה בספר האחוזה על אף עיכובים שרירותיים מצד הפקידות הטורקית. ובסך-הכל נגאלו בתווכו ובעזרתו כ-40 אלף דונם - חלק הגון ברכוש הקרקעי העברי בימיו, ועוד היתה ידו נטויה לפעול גדולות למען גדולת הארץ.
תוך פעילותו הכבירה בעניני כלכלה עשה גדולות גם בעבודה הרוחנית, ולה הקדיש בשקידה שעות רבות ממנוחתו בלילות. בהיותו בקי בטבע הארץ ובעמיה ובלשונותיה ובספרותנו העתיקה התמסר לחקירות בכל השטחים הללו. כחבר ועד הלשון העשיר את השפה בחידושים בלשניים רבים, פרסם מחקרים היסטוריים וגיאוגרפיים ב"לוחות" של א. מ. לונץ ובקבציו "ירושלים"; מונוגרפיות על הגליל, על הבידואים, על היזידים ("עובדי השטן" בצפון-מזרח סוריה), על החתים, על כיבוש ארצנו בידי המושלמים, על צמחי ארץ-ישראל ועל שפת ציון - שפרסם בעתונות העברית בארץ ובחו"ל; במיוחד יש לציין את מאמריו על "הרחבת שפתנו והערבית", "השנאה לישראל בספרות הערבית" שפרסם ב"השלוח". הוא הכין מפת-קיר עברית של א"י עפ"י מפת קיפרט והכין בשבילה רשימת-עזר בדבר שמות המקומות ושאר הנתונים הגיאוגרפיים כפי שידועים בהווה וכפי שנקראו בספרותנו העתיקה, ורשימה זו גדלה לספר מדעי בעל ערך רב בחקר ארץ-ישראל, בשם "הארץ" - שמסר אותו בחנם להוצאת "קוהלת" של הסתדרות המורים והופיע בתרע"א (שני המוסדות שהיא היה חבר בהנהגתם אף אחרי שפרש מההוראה, וכן היה ראש הועד המפקח על בית-הספר וגני הילדים של חברת "עזרה" הברלינית ביפו, ואת מגרשו בת"א, שעלה לו באלפי פרנקים, נדב להקים עליו גן-ילדים, - הוא כיום הגן הדוגמאי ברחוב השחר-אחד העם). כן תרגם לעברית עם תיקונים והוספות את הספר "ארץ-ישראל וסוריה" מאת האגרונום א. אוהאגן (תרגומו זה הופיע ביום פטירתו) וכן יצאו כמה מחיבוריו בהוצאת "לעם" (את יצירותיו היה מוסר לפרסום לתועלת הצבור בלי לבקש ולקבל שכר סופרים). זמן מה הוציא בברלין, יחד עם הד"ר נתן בירנבוים , את העלון "דר בריף" (המכתב), בו באו בהמשכים יצירות מהספרות העברית עם תרגומן הגרמני שורה מול שורה, להפצת ידיעת השפה והספרות העברית בין יהודי גרמניה. השתתף בתרגום פרקי קריאה מצרפתית לספר "בית ספר עברי", חלק ג' של יהודה גרזובסקי, כמו כן פרסם באנציקלופדיה היהודית-הרוסית את הערך על "הגליל", לפי הזמנת עורכה ד"ר י. ל. קצנלסון (בוקי בן יגלי) בזמן בקורו בא"י.