ולענות לו בעברית ובזה סלל את הדרך לדיבור העברי בין בחורי הישוב האשכנזי הישן.
המשיך להגות בתורה תוך דחקות. פרסם מאמרים תלמודיים ב"החבצלת" ובכתבי-עת תורניים שונים ואת הספרים "פלפולי הלכה", "מעיני הישועה", "חוט המשולש", "יד הלשון", "תורת החשבון" (בלשון המשנה), "מבשרת ירושלים" (תכנית לביאור תלמוד ירושלמי), ונודע כאחד הגדולים בידיעת הספרות התורנית ומכמני הלשון העברית וחוקר מוכשר להגיע בדרך קצרה אל האמת. בשלש שנותיו הראשונות של הסמינר העברי הכללי למורים היה בו מורה לתלמוד.
פעם נפגש עם ר' יעקב הכהן שכביץ , אותו אכר-תלמיד-חכם מגדרה שעמל שנים רבות בחיבור קונקורדנציה תלמודית ואסף חומר רב, אך לא יכול לבצע את המלאכה משום שלפי הנהוג בעולם דרושים לעבודה כזו עובדים מדעיים לעשרות שיקדישו לה את כל זמנם. להצעתו של ר' יעקב נגש בתרע"ד לחבר את הקונקורדנציה של המשנה. אחרי חדשים אחדים התיאש, בראותו שלפי שיטת העבודה הרגילה אף במאה שנה לא יספיק לגמור, והנה מצא בעזרת נוסחאות מתימטיות (בצעירותו כתב אף כמה מחקרים מתימטיים) שיטה חדשה לגמרי (שכפי שמספרים גילה את סוד השיטה רק לשנים: לח. נ. ביאליק ולבנו בכורו משה ), ובעזרתה גמר את הקונקורדנציה של ששה סדרי משנה עד שנת תרפ"ז, לבדו, בלי כל עוזר. בינתים עברו עליו גם שנות המצוקה של מלחמת-העולם הראשונה, בה גויס לשרות בגדוד-עבודה צבאי וסירב ליהנות מההנחות והשחרורים שניתנו לרבנים ול"כלי קודש". בקסרקטין שבבנין ה"סראיה" הרביץ תורה לבני הישיבות שגויסו כמוהו, ובערבים אחרי העבודה המפרכים, היה ממשיך בדירתו בת חדר אחד עם אשתו וילדיו הקטנים בעבודת הקונקורדנציה. אחרי המלחמה המשיך בעבודתו בתנאים קשים. בהשתדלות הרב יונתן בנימין הלוי איש הורביץ , נציג פקידי ואמרכלי אמשטרדם בירושלים, קיבל ממוסד זה עזרה להוצאת הקונקורדנציה על המשנה. נתמנה בתרפ"ה לעובד מדעי במקצוע התלמוד במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית מראשיתה, אך אחרי שנתיים "שוחרר" מעבודתו מחמת ''חסר תקציב". הקונקורדנציה הופיעה בשכלול ובשלמות מפליאים ועוררה את התפעלותם של אנשי המדע בישראל ובעמים העוסקים בחכמת ישראל, ותוך עבודתו בהכנתה קבע את הנוסח הנכון של המשנה במקומות של שיבושים וחילופי גירסאות וגילה אוצרות-לשון יקריערך. שוב עבד שנים אחדות - יחידי ובתנאים קשים כמקודם - וחיבר את הקונקורדנציה של התוספתא וכשיצא הכרך הראשון קיבל בעדו את "פרס ביאליק" מאת עירית תל-אביב. אח"כ חיבר והוציא את "מדור אלהא דמלקדמין" (קונקורדנציה לשמות הקודש בתרגום אונקלוס על התורה) ואת הקונקורדנציה לתרגום אונקלוס כולו, וגם בעד יצירה זו קיבל בתש"ד את פרס עירית תל-אביב על שם הרב קוק ז"ל לספרות תורנית. אח"כ המשיך בעבודתו והכין את המפתח לקונקורדנציה לתלמוד בבלי. בסיון תש"ו התארגן בהשתתפות מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אגודת הסופרים ומחלקת התרבות של הועד הלאומי חבר נאמנים ליסוד "מכון להוצאת חיבוריו של הרב קוסובסקי לקונקורדנציה לתלמוד-בבלי". הוענק לו באלול תש"ו פרס-כבוד של עירית-תל-אביב על שם הרב קוק "כאות הוקרה לעבודת חייו".
יהודית הררי
בת אהרן אייזנברג ובלהה לבית משל ממיסדי המושבה רחובות, נולדה ה' חשון תרמ"ו בדרך לא"י.
גמרה בי"ס עממי ברחובות. מחוסר בית ספר תיכוני בארץ, המשיכה ללמוד אצל מורים פרטיים (ש. ח. וילקומיץ, ישראל בלקינד וישראל אהרוני). סימה שעורים למורות וגננות בבית ספר אוולינה דירוטשילד בירושלים. בשנת 1902 יסדה ברחובות את