המשיך לעבוד בחקלאות, נטע ב-1925 פרדס בן 160 דונם וטיפל בו עד שנת 1939. עסק בצרכי צבור כחבר ועד המושבה, הועד החקלאי, ועד הקרקעות, ופרסם מאמרים בירחון "השדה" על נושאים חקלאיים (גידול עצי אקליפטוס, עצי הדר וכו'). כתב באנגלית זכרונות מימי שרותו באינטליג'נס הצבאי הבריטי במלחמת-העולם הראשונה, אך על פי צו המוסדות העליונים נמנע מהדפיסם.
במלחמת-העולם השניה היה קצין מקשר עם הצבא. ממשיך בטיפול במשקו ובגידול פרחים. צאצאיו: גבריאל; מרים אשת ב. אורדנג; עדנה.
הרב ימין כלפון
בן הרב אברהם רפאל כלפון (שעלה ארצה בשנת תר"כ ושימש רב בחיפה ובטבריה) ואסתר לבית סלאמה.
נולד בטיטוואן (מרוקו הספרדית) בשנת תר"ה (1845), קבל חנוך מסורתי ובגיל 15 עלה עם הוריו לא"י. המשיך ללמוד בטבריה בישיבת הרב דוד עבו וקבל סמיכה מהרב קונורטי.
נתישב בחיפה ועסק במסחר.
נשא לאשה את זהרה בת ר' נפתלי לרידו בשנת תרמ"ה. נסע בתור שד"ר לתורכיה, אפגאניסטאן, בולגריה ויון עבור מוסדות שונים.
בשובו אחרי שנה נפטר עליו אביו.
היה אהוב על כל העדות וקשר קשרים עם הקונסולים השונים והמופתי שייך מוחמד מראד. בשנת תרס"ט, אחרי פטירתו של הרב מסעוד התשואל (חתוויל), עזר לרב יהודה הלוי בעניני הרבנות.
כשנוסדה הסתדרות הספרדים בחיפה לקח חלק פעיל בעבודותיה, עזר להשגת האמצעים הכספיים לקנית אדמה שעליה נבנתה שכונת "ארד-אל יהוד" (היא כיום חלק מהדר הכרמל) העתיקה שנוסדה בשנת תרנ"א.
פעמים בשבוע היה נותן שעורים בדינים ובש"ס. הוזמן לשרת ברבנות בטבריה, אך היות והוא היה ממתנגדי "החלוקה" שקבלו תלמידי חכמים, החליט לעסוק במסחר חמרי בנין ולא ברבנות.
נפטר בחיפה, י"ט טבת תרפ"ט.
בנו: אברהם (ירושלים, אחד מבניו - מרדכי, מקריא ברדיו ירושלים את פרשת השבוע עם פזמונים ספרדיים).
נחמן פלמן
נולד במזריץ', פלך שדליץ (פולין), כ"ז תמוז תרל"ו (1876), לאביו ר' דב דוד הלוי ולאמו שרה איטה בת חיים דב דומב ממזריץ' .
בהיותו בן שבע, תלמיד החדר במזריץ', עלה אביו ארצה בתרמ"ג, קנה נחלה בכפר סומיל, שהיה אז רחוק מאוד מהישוב היהודי הקטן שביפו, שזה עתה החלה מתפשטת מחוץ לעיר העתיקה, - והחל לסדר שם משק ופרדס ודירה למשפחתו.
בתרמ"ד יצא אביו למזריץ', הביא אתו את משפחתו לביתם שבכפר הערבי, נפטר אחרי כחצי שנה ממכת-שמש, ומאז ניהלה האם את המשק והבית והפרדס (הראשון בפרדסי היהודים אחרי פרדס מונטיפיורי ואשר על כן נכנס שמה של שרה איטה פלמן לתולדות הישוב בתואר "אם הפרדסנות העברית"). הביאה לבית היהודי הבודד בכפר הערבי בשביל בניה את טובי המורים מירושלים, גדולי התורה והחכמה : ר' נחמן גדליה בראדער והרב יוסף גרשון הורביץ . מפיהם למד נחמן עד סוף שנת תרנ"א בבית אמו.
בתרנ"ב עבר לפתח תקוה, עבד באחוזת אמיל לחמן מברלין כמדריך בנטיעת הפרדס הראשון במושבה והמשיך ללמוד תורה מפי הרב אריה ליב פרומקין מנהל האחוזה.
נשא לאשה את מיכל בת ר' יהושע שלאנק מירושלים.