ולאמו ציפה בת ר' גדליהו טברסקי ממלין, מצאצאי הבעש"ט, ר' נחמן מבראצלב ור' פנחס'ל שפירא מקוריץ.
בגיל 3 התיתם מאביו והתחנך בבית אבי אמו, בגיל 10 בתרמ"א עבר לבית אבי אביו ר' ברוך הורודצקי בטשרנוביל. קבל חנוך מסורתי ותורני ועד שנתו הי"ז למד תורה, ש"ס ופוסקים, קבלה וספרי מוסר וחסידות. נתפס להשכלה ע"י ספרו של א. ה. ווייס "דור דור ודורשיו" שעורר בו את חוש הבקורת והושפע ממנו השפעה עצומה והחל להשתלם בידיעות כלליות.
בתרנ"ב עבר לבית דודו אברהם דב ודודתו פייגא מגזניק בברדיצב ועבד שם כגזבר בבית מסחר לאריגה שלהם.
בתרנ"ג חיבר בהשפעת דודו אחי אביו הרב מרדכי שמואל את ספרו הראשון "אמרי שפר" המכיל דברי דרוש ופלפולים ב"הסכמות" של רבנים ואדמו"רים (אודיסה 1893).
בתרנ"ה פרסם את ספרו השני "שם משמואל", תולדות רבינו שמואל אליעזר ב"ר יהודה אידלש המכונה מהרש"א, שיטתו, הלך נפשו ודרכו בקודש (דראהאביטש, 1895). ספרו זה מציין ואת מעברו מן הספרות התורנית לחקר תולדות הרבנים ועליו "הסכמות" מחוקרים ומשכילים.
בתרנ"ז פרסם את ספרו "כרם שלמה", תולדות רבינו שלמה ב"ר יחיאל לוריא המכונה רש"ל, שיטתו, הלך נפשו ודרכו בקודש (דראהאביטש 1896 ; באידיש - בהוצ' "עזרא" ברדיצ'ב, 1899).
התמסר אח"כ לעבודת מחקר יסודית בחסידות זקנה לו בזה את עולמו כחוקר חשוב ורציני וביצר לו מקום מרכזי בספרות המחקר.
בתרנ"ח יסד את "הגורן", מאסף לחכמת ישראל שהופיע במשך 30 שנה עד תרפ"ח, והשתתפו בו ב-10 קבציו כ-40 סופרים וחוקרים מארצות המערב והמזרח. (8 הופיעו בברדיצ'ב, בשנים: 1897, 1899, 1901; 1903, 1905, 1906, 1907 ו-1912, 1 בברלין - 1922, ו-1 בווילנא - 1928).
בקר בארצות המערב באיטליה, גרמניה ואוסטריה לשם השתלמות. בשנת תרס"ז עזב את רוסיה ולמד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת ברלין כמקשיב חפשי. נבחר בציר מברדיצב לקונגרס הציוני ה-8. בתרס"ח המשיך את למודיו באוניברסיטת ציריך ומשט עבר לברן. ועם גמרו שם את חוק למודיו קיבל את התואר ד"ר לפילוסופיה (דיסרטציה: זרמים מסתוריים-דתיים אצל יהודי פולין במאות ה-16 - 18, גרמנית).
בשנים 1915- 1912 התגורר בברלין. בימי המלחמה העולמית הראשונה יצא לשווייץ ונשאר בה עד 1921. מ-1921 - 1939 ישב בברלין.
נשא לאשה את מירל בת דודו ר' אברהם דב מגזניק מברדיצב (ת"ח מותיקי חסידי סקבירה, נדבן ותומך עניים בסתר ובצניעות), ודודתו פייגא (מצאצאי הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא). באדר תרצ"ט עלה לא"י.
השתתף בכל העתונים העברים החשובים בחו"ל ובארץ: "המליץ", "הצפירה", "הצופה" של א. לודתיפול, "העולם'', "השלח", "האשכול", "העתיד", "נתיבות", "מקלט", "התקופה", "מאזנים", "הדואר", "היום", "דבר","כנסת" לזכר ח. נ. ביאליק ועוד.
ובעתונות הלועזית: ב"דר יודה" של בובר, "יודישה רונדשוי", "יברייסקיה סטרינה", "מונטסשריפט", "ארכיו פיר רליגיונסויסנשפט" וב"אנציקלופדיה יודאיקה".
פרסם נוסף לנ"ל את הספרים: "ר' מרדכי יפה" תולדותיו והלך נפשו, הדפסה מיוחדת ע"י מערכת "האשכול" (קראקא, 1899), "ר' נחום מטשרנוביל וצאצאיו" (ברדיצ'ב, 1902), "לקורות החסידות": א) ר' יעקב יוסף הכהן, ב) ר' נחמן מברצלב (ברדיצ'ב, 1906), "ר' ישראל בעש"ט, חייו ותורתו" (ברלין 1909), "לקורות הרבנות", קובץ תולדות (הוצ' "תושיה", ורשה, תרע"א), "החסידות והחסידים" 4 ספרים (הוצ' "דביר", ירושלים-ברלין, תרפ"ג; מהדורה שניה - בהוצ' "דביר", ת"א, תש"ג, "המסתורין בישראל" ארבעה כרכים (הוצ' א. י. שטיבל, ברלין-ת"א, ת"א, תרצ"א), "החסידות ותורתה" (הוצ' "דביר", ת"א, תש"ד), "שלוש מאות שנה של יהדות פולין" (הוצ' "דביר", ת"א, תש"ו), "יהדות השכל ויהדות הרגש", כרך א': שרשים ודמויות, כרך ב'; אישים (הוצ' נ. טברסקי, ת"א, תש"ז) ; "עולי ציון", קורות העליות לא"י (ע"י המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית בהוצאת "גזית", ת"א, תש"ז), "שבחי הבעש"ט" ערוך ומסודר מחדש (הוצ' "עינות", ברלין, תרפ"ב). מהדורה אחרונה: הוצ' "דביר", ת"א, תש"ז. "ספורי מעשיות לרבי נחמן מברצלב" (הוצ' "עינות", ברלין, תרפ"ב), "תורת רבי נחמן מברצלב ושיחותיו' (הוצ' "עינות", ברלין, תרפ"ג), "תורת ה"מגיד" ממזריטש ושיחותיו" (הוצ' "עינות", ברלין, תרפ"ג) ; "תורת