תנועת תיבת ציון והציונות המדינית בעיר ובמחוז.
בתרצ"ג עלה ארצה, התישב בתל-אביב ועוסק במסחר קמח וסוכר בסיטונות, ממשיך בפעילות ציונית וצבורית כחבר ועד "אהל שם", לשכת המסחר, התאחדות האימפורטרים, ועוד.
צאצאיו: ישראל (פרופיסור לחירורגיה באוניברסיטת קיוב, שרת במלחמת-העולם השנית בדרגת גנרל-רופא בצבא הרוסי), משה, יעקב (בהנהלת חברת הביטוח ''ציון"), פשה אשת חיים טייבר (עסקנית פעילה בנשיאות ויצ"ו בת"א), בתיה (ברינה) אשת המורה והסופר למוסיקה מנשה רבינא, זויה אשת אברהם ביילין .
יוסף קראל (קרול)
נולד בקרמנצ'וג, אוקראינה, כ"ח טבת תר"ל (1870), לאביו ישראל (מצאצאי ה"תוספות יום טוב", סוחרספירט בסיטונות) ולאמו קיילה בת אליהו אהרן פבזנר. קיבל חינוך תורני, שקד ביחוד על לימוד התנ"ך ובגיל 15 ידע את רובו בעל פה. קרא ספרות עברית חדשה בזמן ההוא, ספרי מחקר מהפילוסופיה העברית וספרות קלאסית ברוסית. נמשך לתורת טולסטוי שהגבירה את נטיתו למלחמה למען הצדק והיושר ולהשתתפות במלחמה זו נגד משטר-הזדון הצארי, אך תרבותו העברית גברה בו על ההשפעות הנכריות והטתו לפעולה לתחית עמו בארצו.
ב-1890 עזב את בית הוריו העשירים ועלה ארצה. התמחה בעבודה חקלאית ונטיעה כפועל כשנה ברחובות וכשנתים בראשון לציון ואח"כ קנה קרקע בפתח תקוה וסידר לו משק של פלחה וכרמים.
נשא לאשה את בתיה בת שלום וילנסקי , מראשוני חדרה וממיסדיה.
בפ"ת נבטו וצמחו וגם עשו פרי סגולות נפשו כעסקן-צבורי. בעזרת חבריו ובראשותו של העסקן יהושע שטמפר, הצליחו להכניס זרם של חיים חדשים להמושבה שהיתה מדוכאה תחת אפוטרופסות של הפקידות הידועה בימים ההם, ואחרי מאמצים רבים הצליחו להעמיד ועד נבחר שנהל את כל עניני המושבה באופן עצמאי, וכ"כ ועד מפקח לבה"ס ולמוסדות אחרים. זכה לכהן בתור סגן להיו"ר יהושע שטמפר ז"ל, במשך שמונה שנות פעולות חשובות שנתנו את הדחיפה הנכונה להמושבה להיות כיום לעיר ואם להמושבות כהיום הזה.
היה בין היוזמים והמיסדים את חברת "אגודתהכרמים" בהמושבות. היה בין הנחשונים הראשונים שויתרו על הזכויות למסור פרי כרמיהם ליקבי רל"צ שריח של תמיכה נדף מהם. לשם כך התמחה בתעשית היין ביקבי רל"צ וסדר לו יקב קטן לעיבוד ענבי הכרמים שלו ושל שותפיו. בעזרת ידידו ר' משה בצלאל טודרסוביץ (שהיה עוזר ומעודד לכל בעל יזמה יוצרת בישוב) יסדו בלונדון בית מסחר למכירת יינות הארץ והצליחו בו.
כן יזם והשתתף ביסוד "כורמי-התקוה", שאגדה בתוכה את הכורמים שהפקידות סרבה לקבל את פרי כרמיהם ביקבי רל"צ, בנה בשבילם יקב, הדריכם בתעשית-היין, יסד להם עסק לשווק יינותיהם שהתקיים זמן רב.
השתתף בקנית אדמת "גאולה" שהוסיפה 3000 דונם אדמה משובחת על גבול בתי-המושבה. כן היה בין הראשונים שיסדו במושבה ועד למען עבודה עברית.
בתור ידיד מסיור לעניני ועסקי "אגודת הכורמים" וחברת "כרמל מזרחי" ובתור מומחה לתעשית היינות ומכירתם, הוזמן ונתבקש לנהל את ממכר היינות בחיפה וצפון הארץ, ומילא את תפקידו בהצלחה במשך 15 שנה.
בחיפה הצטרף לראשוני העסקנים בהנהגתו של ש. פבזנר שהניחו היסוד לפיתוח חיפה-העברית ומוסדותיה.
כשפרצה מלחמת השפות עם חברת "עזרה" עמדו הם בראש קשרי-המלחמה ויביאוה לנצחון, יסדו את ביה"ס הריאלי בראשותו של הד"ר בירם. יסדו את שכונת "הדר-הכרמל" ונהלוה ופיתחוה ואת יתר מוס